בתשובה לרון בן-יעקב, 21/01/08 19:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי ''אופס, סליחה'' היה יותר מתאים כאן, אבל מה אני מבין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאתה חצי מתלוצץ וחצי מקונן, אבל אני רואה שכאן אתה רציני מדי לטעמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב''י צודק, הכבדות הזאת באמת היתה קצת בלתי צפויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מוצא את תגובתו קלילה ביחס לאיך שאני הייתי מגיב לספוילר כל כך אלים. מצד שני התגובה שלי היתה נמחקת מיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לכם. אני שמח לראות שהדיון כאן התפתח למימדים טלמרקטיים מבורכים או שלא, תלוי באיזו עמדה אתה נמצא כשאתה אוחז בטלפון. והכל התחיל משלושה שירים-תפוזים?! אהבתי מאוד את האנלוגיה בעניין התפוזים והג'ינג'יוּת והאגסים והתפוחים. אתם נהדרים, ומעבר לכך אני מקנא בכם על הזמן שאתם יכולים להשקיע בזה, בשיחה כזו. למשוררים בשטח, אתם יודעים, כבר אין כל כך זמן פנוי. שלכם, אילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא לא ידעתי. מניין העומס הגדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודעה האחרונה הייתה שירו החדש של אילן ברקוביץ' - איך תרכוש חברים והשפעה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |