 |
אני מבין שחוזה ל-4 שנים זה רק אידיאל (אולי אוטופי). למרות שזה משהו שיש לשאוף אליו - כולנו (מימין ומשמאל) נהנה מקצת יציבות שלטונית. העובדה שאף ממשלה לא מחזיקה פה קדנציה שלמה לא פועלת לטובת איש מאיתנו.
אני גם מסכים שבתוך הקדנציה יש מקום להשגיח ולבחון את הממשלה ולוודא שהיא מקיימת את החוזה (בהתאם לתנאים בשטח) וגם להעביר לה מסרים ולחצים באמצעות התקשורת, הפגנות, מכתבים למערכת, אספות מחאה וקללות על ראש הממשלה (ואמ-אמא שלו, אם צריך). כל זה לגיטימי.
אבל, במסגרת תפיסתי הדמוקרטית, אסור לאף קבוצה להפעיל כוח אלים (כמו שביתה) נגד הציבור או נבחריו במטרה לאלץ אותם לשנות את מדיניותם. אפשר להביע מורת רוח מהמדיניות הזאת. וחייבים להניח שבציבור של מיליוני אנשים אף פעם לא תהייה 100% תמיכה במעשי הממשלה (מי שלא תהא). אבל אסור לפעול בניגוד למדיניות הממשלה - ואם יש לנו מערכת חוקית שמאפשרת פעולה (מעבר למחאה) נגד הציבור או הממשלה הנבחרת, אז זו מערכת לא קוהרנטית שצריך לתקן.
===>"תפיסה המניחה שיחסים בין אנשים הם יחסי חוזה- יחסי מיסחר"
אני סבור שיש שלושה סוגי יחסים בין אנשים: 1. יחסי אחווה/אהבה 2. יחסי מסחר תן/קח 3. יחסי מלחמה.
אני מעדיף את (1) אבל אני מכיר לפחות כמה אנשים וביחוד נשים שלא יצטרפו לאורגיה של 7 מיליון אנשים - לא את כולם הם אוהבים. אז נשאר לנו לבחור בין (2) ל- (3).
במצב הזה אני מעדיף את (2). ואתה?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש