בתשובה להאייל האלמוני, 17/01/08 12:39
גם למעסיקים יש אחריות. 468269
אביב י. • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 17/1/2008, 13:25
נכון, אבל האורגניזם המכונה ישראל כל כך רגיל שכואב לו (או שתת אורגניזמים בו ניזוקים) עד שהוא הופך להיות קהה חושים למה שמתרחש בגוף שלו.

השביתה היא כלי ליצירת איזונים ובלמים, אבל בהינתן אזרחים שאדישים למצבם ולא תובעים בתוקף את זכויותיהם (בכל החזיתות - פוליטית ומשפטית), השביתה הופכת להיות פחות אפקטיבית עבור ארגוני העובדים (ולכן הם צריכים להכאיב לגוף במדדים הולכים וגוברים על מנת להיות אפקטיביים). האמת שבשל אדישותו הפושעת של הציבור בישראל כל הגוף סובל:

1. האזרח הקטן צריך לסבול ממערכות לא מתפקדות שוב ושוב וסדר חייו משתבש.
2. ארגוני העובדים מאבדים את כלי הנשק האפקטיבי ביותר שיש ברשותם - כח ה*איום* בשביתה.
3. האוצר צריך לנהל את המשק ממשבר אחד למשנהו ולעסוק בכיבוי שרפות.

בכל מדינה נורמלית בעולם המערבי, נזקים כה גבוהים להשכלה הגבוהה (ומערכת החינוך בשביתה הקודמת) בקנה מידה שכזה, לא היו מתקבלים באדישות ציבורית שכזו. הם היו מוציאים אזרחים רבים לרחובות (לא רק סטודנטים) ומהווים סיבה מספיק מוצדקת להפלת ממשלות (או לפחות לביקורת ציבורית מאוד חריפה על התנהלותה הלקויה), עריפת ראשי שרים, תביעות פיצויים ושערוריה כללית.

אצלנו קיימת הגנה על זכות השביתה (שזה אולי יפה), אבל לא רבים חושבים שגופים (אוצר וארגוני העובדים כאחד) צריכים לשלם ולפצות על הנזקים שהם מסבים לציבור. מעבר ליכולת המצומצמת של הציבור להשפיע על המערכות הפוליטיות באמצעות בחירות והפגנות, אני באמת חושב שהפעם פניה אל בתי המשפט בתביעת פיצויים‏1, איננה רק זכות שיש לציבור הסטודנטים, אלא פשוט חובה אזרחית שעליהם למלא (גם אם הרווח האישי יהיה קטן). אחרת השביתה בישראל תהפוך ממנגנון כאב למחלה כרונית במערכת העצבים.
______________
‏1 שוב, לא על נזקי השביתה אלא על נזקי ניהולה הלא ראוי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות