 |
את העובדות אפשר לתמרן כמעט איך שרוצים, זה ברור. זו הסיבה שבכלל יש ויכוח מתוקשר בשאלה (שנראית טריביאלית) האם השחיקה היתה X או Y, שלא לדבר על סוגיות יותר סבוכות כמו מנגנון למניעת השחיקה העתידית. זו גם הסיבה שאי אפשר "סתם" לקבוע בורר ולתת לו "להגיע לחקר האמת". אבל, פה מוצע מנגנון שבו לכל צד יש אינטרס *שלא* לעוות את העובדות ולמשוך אותן לכיוונו (או יותר נכון, כל עיוות כזה מגדיל את הסיכון שלו).
ההנחה היא שאם נלך למרצים ונגיד להם: "חבר'ה, עזבו אתכם משטויות, עמדות טקטיות לצורך מו"מ וכו' - כמה באמת, אבל באמת, מגיע לכם?", נקבל את אותה תשובה כמו התשובה שנקבל אם נציג שאלה דומה לאוצר. כמובן שאם נשאל את זה ככה אז נקבל שוב את העמדה הטקטית לצורך מו"מ, ומה שצריך זה מנגנון שיכריח את הצדדים להגיש את הצעתם "האמיתית". ניסוח שקול(1) של ההנחה הזאת - בהנתן הרעיון של בורר שחייב לבחור בין שתי הצעות, שתי ההצעות שיוגשו לו יהיו זהות.
כמובן שיכול להיות שההנחה הזאת לא נכונה, אבל לי היא נראית מציאותית (או לפחות, שהעמדות "האמיתיות" קרובות זו לזו).
------------------------
(1) זה לא באמת ניסוח שקול, כי ייתכן שהמרצים למשל חושבים מסיבה כלשהי שהבורר יפסוק לטובת האוצר, ואז הם חייבים להגיש הנחה נחותה כדי שיהיה להם סיכוי. אבל אם מניחים שהבורר מוסכם על שני הצדדים אז כנראה שהוא לא משוחד לשום כיוון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש