 |
...רוק ישראלי, ליתר דיוק. אבל גם זה וגם זה (ויש הבדל מהותי בינהם משום מה) כבר עברו את הגבעה. בעצם, עברו את הגבעה די מזמן, ועכשיו הם מדשדשים על ספת התהום בנסיון לשרוד. חלק מהרוקרים של הדור האחרון מנסים לשרוד ע''י הכנסת פיוז'ן למוסיקה שלהם - לשלב אלקטרוניקה, מזרחית, ג'אז, מה שבא. יש גם את אלה שהולכים בכיוון ההפוך, החזרה למקורות - ואני מקווה שימשיכו להיות עוד כאלה. בכל מקרה, זה לא עובד. הרוק מיצה את עצמו בפיצוץ של שנות השמונים, הגיע לשיא עם גאנז אנד רוזס, והיום הוא כבר לא יכול לשכוח את תקופת האושר שלו.
עוד לא שמעתי את הדיסק של רודנר, רק את השירים ה''גלג''לצים'' שלו. לפי מה ששמעתי, עושה רושם שהלהקה שהוא בחר בה ללוות אותו עושה לו רק טוב - מקשרת אותו לרוק הישן והטוב, אבל לא מנסה לעשות אותו (אולי מנסה, אבל לא מצליחה) אמריקאי. נהניתי לקרוא את המאמר, ראיונות עם מוסיקאים (שאינם זמרים) הם נדירים בארץ, מסיבות מובנות. אני אקפוץ בתחילת השבוע לחנות דיסקים, אקשיב קצת לדיסק, בתקווה שהוא יראה לי שווה קניה. עושה רושם שרודנר הוא התקווה האחרונה של הרוק בדור החדש (הדור החדש - אנשים שלא הספיקו להיות בכוורת), ואני באמת מקווה שהדיסק (בכללותו) יצליח לשמור על הגחלת, לבד...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש