|
||||
|
||||
נראה לי שאתה לא מבין את הקונספט של ''חברה''. באופן כללי, ברגע שהדרישות מופרכות (''תביעותיהם תתקבלנה או שהם יחריבו את המדינה'') אז צעדים קיצוניים לשבירת השביתה הופכים להיות לגיטימיים. אם עובדי חברת החשמל יחליטו להשבית את אספקת החשמל עד שלא יפזרו את הכנסת וימנו אותם לשליטים, אני מניח שמתישהו הצבא ישתלט על המתקנים ויפעיל אותם, או משהו בדומה לכך. אבל כל זה דיון תיאורטי. העובדה היא שדברים כאלו לא קורים מהסיבה הפשוטה שגם עובדי חברת החשמל וגם המרצים מקבלים את העובדה שהם חיים בתוך חברה, שהיא לא סתם אוסף של פרטים. ככאלה, אין להם אינטרס להחריב ויש להם אינטרס לשמור על החברה ועל המנגנונים שבה. אם דבר כזה יקרה, אז כנראה שהחברה התפוררה עד כדי כך שלאף אחד כבר לא אכפת ממנה, והוא אכן מוכן לעשות הכל כדי להרוויח כמה שיותר (במקרה הזה, אגב, גם הצעדים הדרסטיים שצוינו לעיל לא יעזרו, כי זה יהיה בסך הכל החלפת גוף מחריב אחד באחר). דומני שדווקא אתה מכוון למצב הזה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל מהותי בין הדוגמה שלך לסיטואציה הנוכחית. במקרה של חברת החשמל, הכוח שלהם נובע מכך שיש להם יד על השאלטר - כלומר, מונופול על משאבים. במקרה של המרצים, אם כולם יחליטו להפסיק ללמד, אין צבא שיבוא וישתלט וילמד במקומם. ...אלא שבפועל, וזו בדיוק הבעיה של המרצים, דווקא יש - כל בוגרי האקדמיה שעוסקים בה בהוראה אף שהם לא זוכים להיכנס לשעריה כחברים מן המניין ומשמשים בתור פועלי קבלן, ובגללם השביתה הזו רק חצי מורגשת. השביתה האמיתית הייתה צריכה להיות שלהם. |
|
||||
|
||||
עקרונית, אני גם לא חושב שסג''מ ישראל ישראלי יודע להפעיל טורבינת כח. אתה יכול להחליף את הדוגמה של הפעלת הכח בכליאה של השובתים הסרבנים, או בהפעלת כח יותר דרסטית - הרי עם מספיק כח אפשר לשבור כל שביתה, מרבית האנשים הם רציונליים ויחזרו לעבוד תמורת חייהם. הנקודה העיקרית שלי היתה החלק של התגובה שבא אחר כך, כמו שהנקודה העיקרית שלך, אני מאמין, היא הפסקה השניה. |
|
||||
|
||||
אה, אז אתה כן מדבר על הגולאגים של ראובן? |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איך זה הגיע לזה - כאמור, זו לא היתה הנקודה. אבל אם אתה מתעקש- אם אכן, כפי שהמסביר טען, השובתים מסכנים את שלום העולם, הרי שעם מספיק כח (שמגובה, כמובן, בנכונות ציבורית להפעיל אותו), אפשר לשבור כל שביתה. מעטים הם האנשים שבאמת יסכימו ללכת לגולאג על פני ללמד 4 שעות בשבוע תורת שדות, גם אם משלמים להם שכר לא מספק. אותם מעטים הם ברי תחליף, ויעלמו מהר בתהומות הנשיה של הגולאגים. הבעיה עם הפתרון הזה - אם לחזור לנושא העיקרי של התגובה ההיא - היא לא בכך שהוא לא יעבוד (הוא יעבוד), ואפילו לא בכך שלטווח הארוך הוא יהיה לא יעיל בעצמו (כי אף אחד לא ירצה ללכת לעשות את זה אחר כך), אלא בכך שאם הגעת למצב בו אתה צריך לשלוח אנשים לגולאג כדי שהם יעבירו קורס מסכן ביחסות כללית הרי שהחברה שלך במצב כזה שגם אלה ששולחים אנשים לגולאג לא ירגישו מחויבות לכלל. ואז אולי עדיף לא לשלוח אנשים לגולאג אלא פשוט לוותר על הרעיון בכלל ולעבור להוואי. שמעתי שלפחות מזג האוויר שם נעים יותר מהקור הנוכחי. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שגם עכשיו אלו שלא שולחים אנשים לגולאג לא חשים מחוייבות לכלל... |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
החברה שלנו כבר במצב הגרוע שאתה מדבר עליו, לפחות מבחינת ההנהגה הנוכחית. |
|
||||
|
||||
יכל להיות גרוע יותר, ויש אומרים שבקרוב יהיה. |
|
||||
|
||||
עלה על דעתי שיש אנשים שיעדיפו להיות בגולאג מאשר ללמוד תורת שדות. |
|
||||
|
||||
תורת שדות זה מה שמלמדים בחקלאית? |
|
||||
|
||||
זה הקטע בתורה על שנת השמיטה. |
|
||||
|
||||
קשה לראות את הקשר בין העניין שאני מדבר עליו והדיקלומים על הקונספט של חברה שאיננה סתם אוסף של פרטים. השאלה היא איך, בתוך *חברה*, ראוי שיקבע מה לגיטימי ומה לא. אפשר שזה יקבע על ידי מי שמסוגל לגרום נזק רב יותר למספר גדול יותר של אנשים ואפשר לחפש דרכים יותר חברתיות. |
|
||||
|
||||
אתה המשלת את נשק השביתה לנשק גרעיני - כי אם יש פוטנציאל לנזק עצום באמצעות השביתה, הרי שהשובתים תמיד ישיגו את מטרתם. מכאן הדרך לקבלת הטבות מופרכות קצרה. העובדות הפשוטות הן ששביתות בארץ (למיטב זכרוני) אף פעם לא עוסקות בתביעות מוגזמות, המקבילות לשימוש בנשק גרעיני. אם מקבלים את הטענה שלך, יש לתמוה על כך - הרי המרצים, מכיוון שהם יכולים להשמיד את המדינה בהנף זרת, יכולים לדרוש מה שהם רוצים, ובכלל זה נהרות יין והררי זהב מהמדינה, ולמדינה המסכנה לא יהיה מנוס מלבד להעתר. אז מדוע הם, ועובדי חברת החשמל, ועוד רבים וטובים, לא עושים זאת חדשות לבקרים? התשובה שאני נתתי היא שהם מבינים שהם חלק מחברה, ושהם רוצים שהחברה תמשיך להתקיים, ואין להם אינטרס לשעבד אותה לרצונם. "השאלה היא איך, בתוך *חברה*, ראוי שיקבע מה לגיטימי ומה לא" - ובכן, יש את העניין של הסכמה ציבורית, יש את העניין של בית הדין לעבודה, ויש את העניין של נציגי הציבור. ועבור מקרים קשים במיוחד - יש את העניין של שימוש בכח (הוצאת צווים המגובים על ידי אלימות משטרתית). מה יש פה לא להבין? |
|
||||
|
||||
הא, עכשיו הכל ברור. תודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |