 |
רגע. אתה טענת שזכות השביתה מקבילה לשימוש בנשק אטומי, כי ברגע שמישהו יכול להסב נזק אז הוא ישתמש בו בלי הגבלה כדי להשיג מה שהוא רוצה, ומכאן הדרך לשליטה עולמית קצרה היא.
עכשיו אתה בסך הכל תוהה מי יכול להבחין בין דרישות הגיוניות (עליהן, כך אני מבין, מותר לנהל משא ומתן) לבין דרישות מופרכות. על זה יש כמה תשובות, הקלה מכולן היא ''בית הדין לעבודה'' והנה, מפתיע, הוא קבע שהדרישות אינן מופרכות. תשובה אחרת היא ''הציבור, באמצעות נציגיו''. כששביתה מאבדת תמיכה ציבורית באופן קיצוני היא לרוב מאבדת סיכוי להצליח (כי אז צעדים קיצוניים כדי לשבור אותה הופכים לגיטימיים וקלים למימוש).
הטווח בו דרישות הן עדיין הגיוניות הוא רחב, ובתוכו מתנהל המשא ומתן.
''אלו שמתפייפים'' טוענים, ולדעתי בצדק, שהמשך המצב הקיים הוא הרבה יותר הרסני להשכלה הגבוהה מאשר ביטול של שנת לימודים אחת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש