|
כנראה שאני מאוד מתקשה לנסח את עצמי. חשוב להבדיל בין טעויות ''טכניות'' כמו בזבוז מילים בשירה או דיווחים במקום סיפור בפרוזה, ואפילו בין טעויות שנוגעות לתפיסה האמנותית (נניח, ביקורת על הרעיונות המובעים ביצירה) או ביקורת ספרותית סתם לבין זה. ההבדלה הזאת בין שירים לא קאנוננים לבין שירים ''צעירים'' זו סתם תופעה פסיכולוגית ואני מדבר על נטייה של ביקורת ספרותית באופן כללי. המבקר לעולם לא מרשה לעצמו לשחק את תפקיד העורך, ודווקא ההקבלה כאן בין טקסט ספרותי לדתי היא העיקר. פרשניים מסורתיים מצאו סתירה והתפלפלו, אבל חוקרים מודרניים אומרים בפה מלא שפשוט יש טעות. לעומת זאת מבקרי ספרות עדיין מתייחסים לטקסט כ''קדוש''.
|
|