 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצטער לקחת את תפקיד המאנייק ובייחוד לאור העובדה שאני סתם גולש אינטרנט נודניק שיודע רק לבקר, ואני לא אומר את הדברים דווקא ביחס לשירים של אילן, אבל אני חושב שהשירה הצעירה, לפחות במתכונתה הנוכחית, ממש לא ראויה לטיפוח. אני לא בעד איליטיזם חסר פשרות והשלכת כל דבר בן פחות מ100 שנה לאש, אבל שירה - בייחוד עברית - ואפילו יותר מפרוזה - הפכה למשהו מאוד אינטרנטי, אגואיסטי, פשטני ומעצבן. השירים באתר "במה חדשה", לדוגמא, הם מזעזעים - וזה מפני שכל אחד יכול לכתוב שיר בינוני ושירה נתפסת כדבר מאוד אישי ואינטימי, מין כלי לביטוי תסכולים קטנים ואהבות קטנות. זה נכון, אבל המשוררים הגדולים יצקו משהו אוניברסלי ומעניין לתוך החוויות האישיות שלהם, ולא כל שיר חייב לעסוק במשמעות החיים בראי המטאפיזי, אבל אולי יש בעיה בסטנדרטים. אני חושש שהרבה "משוררים צעירים" פשוט לא זכו לקרוא את השירה הגדולה באמת (שייקספיר, דנטה [לא קראתי בעצמי], מילטון) ומתייחסים ל"סתם" משוררים טובים כמו ביאליק כמשהו אלוהי ובלתי ניתן לתפיסה, וליונה וולך, נניח, כמודל לחיקוי. אולי אני טועה. נ.ב שיר יפה של שתי שורות ששווה לזכור: Ezra Pound / In a Station in the Metro
The apparition of these faces in the crowd; Petals on a wet, black bough |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק מצב השירה גרוע, כפי שניתן לראות באתר 'במה חדשה', גם מצב הטלויזיה איום ונורא - התוכניות בערוץ המקומי של טובא זנגרייה פשוט חובבניות להפליא. אני אומר - לסגור את הטלוויזיה לאלתר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שויין. כתבתי ''לדוגמא'', משמע - זאת דוגמא. במה חדשה זה ייצוג לא רק לאיכות של השירה, אלא למגמה הכללית של השירה, כפי שהיא מתבטאת גם - אם כי באופן פחות בוטה - בשירים הנידונים כאן ובתגובות אליהם. גם לא אמרתי שצריך ''להשמיד'' את השירה הצעירה - אני פשוט אומר שלא כל דבר שהוא צעיר והוא שירה ראוי אוטומטית לאהדה ומצביע על הסיבות שהן, לדעתי, הגורם מלמצב - שוב לדעתי - העגום של השירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצב השירה לא עגום כלל, בדיוק ההיפך, יש בישראל הרבה מאוד משוררים מצוינים, צעירים וזקנים. אלא שאתה לא מכיר אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תכיר לי אותם. השירים האמורים של אילן היו חביבים בעיניי ואמנם זכו לביקורות טובות, אבל נראה לי שהם פשוט הולכים לכיוון הלא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר מקסים. ובאותה הזדמנות אמור לי: איפה אפשר בימנו למצוא ספר שירים של פאונד? לפחות בסטימצקים שבהם חיפשתי לא היה כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משומשים או אמזון. סטימצקי זה גועל נפש, יקרנים, מוכרים רק רבי מכר, אבל בצומת ספרים אולי יש. אבל פאונד נחשב מאוד מאוד קשה והשיר שהבאתי הוא די יוצא דופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, ניסיתי גם בצומת ספרים. וגם בחלק מהמשומשים. ופאונד אולי קשה, אבל הוא נפלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפלא, אבל אנטישמי מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, עמדתי להוסיף את הבעיה הזאת. זה לא ממש מובן לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן בעיה. אני נוטה להתייחס יותר "בסלחנות" לאנטישמים מלפני המאה ה-20, כי אז אנטישמיות היתה הנורמה, אבל מר פאונד הוא באמת בין הגרועים (אם כי ייטס ואליוט, שניים מהענקים האחרים של המאה ה-20, בטח לא היו חובבי יהודים גדולים). אם נתחיל להחרים כל אנטישמי נשאר מהר מאוד עם מעט מאוד לקרוא (אני חושש שיש רמזים דקים אפילו אצל טולסטוי); מה גם שהאנטישמיות לא נוגעת ישירות לשירה (ואם היא כן, הרי שזה הופך את השירה לדבר פסול: לא רק בגלל שאנטישמיות היא דבר פסול, אלא היא גם דבר פסול כפליים בשירה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם דוסטוייבסקי לא היה קוטל קנים מבחינה זאת, ואת וולס כבר הזכרנו פעם. אגב, אצל שניהם מדובר בגזענות גורפת, והאנטישמיות היתה רק מקרה פרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנ''ל דוסטוייבסקי. אני חושב שאצלו אהבת הרוסים גדולה משנאת הזרים, אבל אולי אני טועה. אני עכשיו עם ''מלחמה ושלום'' ויש שם לא מעט הערות לאומניות די בוטות, ואם אומר את זה הפציפיסט הנוצרי כנראה שאין הרבה מה לצפות מאנשים שהם, פוליטית, קצת יותר ימינה. אני מניח שאנשים פשוט התייחסו לזה שיהודים הם קמצנים כעובדה, כמו שהשוודים בלונדיניים ולסינים יש עיניים מלוכסנות. ההפרדה בין ''אנטישמיות ישנה'' ל''חדשה'' כאן די מלאכותית, כי פיודור החשיב את הנצרות כמשהו בלתי נפרד מהלאומיות הרוסית. טוב, מה לעשות. לא חסרים גם יהודים אינטלקטואלים שהיו אנטישמים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה, קשה, אבל לא קשה "מובי דיק" ואפילו לא קשה "יוליסס". בשביל הCantos שלו חייבים תרגום אקדמאי צמוד, אחרת אין סיכוי להבין כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שיוליסס קשה בהרבה ממובי דיק. ושניהם קשים בהרבה מפאונד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על כמה קשה לסחוב את יוליסס מהחנות הביתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כשאתה חושב על כך שעכשיו יהיה לך יוליסס על המדף - זה נותן לך כנפיים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יוליסס יותר קשה ממובי דיק, לזה התכוונתי. יוליסס קשה באופן שונה מפוקנר, נניח: זה לא שקשה להבין אלא שפשוט צריך כמות עצומה של ידע כללי כדי לדעת מה הולך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |