 |
קודם כל, צר לי לשמוע על אמך.
ואני בכלל לא מתרגזת, רק מרימה את הקול לפעמים, להבהרת נקודה חלשה.
המרואיינים באותה כתבה הם המורים של מי שבא ללמוד אצלם. שכר הלימוד יקר, אבל כל הפואנטה של הכתבה היא, שהוא גם לא משתלם, ובעצם אין לו כמעט ערך. הלקוחות הטיפוסיים גם מתקשים להבדיל בין מי שלמד 4 שנים אינטנסיביות אצל מורה וקיבל תעודה, לבין מי ש"מתמחה בתחום כבר עשר שנים אצל הגורו X" (=נסע להודו פעמיים בתקופה זו, לשבוע בכל פעם, והתארח ללילה במקדש של הגורו). הראשון לא בהכרח טוב יותר מהשני, אלא שפשוט אין דרך להבחין ביניהם, כי לעתים רחוקות תקבלי את האמת מפי הסוס.
לדעתי יש בהחלט טעם להיכנס לפירוט ולהבדלים בין התחומים השונים בתוך הרפואה המשלימה, אם בודקים את ההשקעה/תשואה. מבחינת ההשקעה החומרית הנדרשת לרכישת ידע כלשהו, אין דומה טיפול בפרחי באך ליוגה ושיאצו, ושתיהן שונות מהילינג או מדמיון מודרך. הראשונה מצריכה השקעה ברכישת חומרים מלבד רכישת הידע, השנייה והשלישית מצריכות התמחות ממושכת של האדם עצמו, והאחרונות לא דורשות כל ידע "רשמי". אני לא פגשתי אנשים רבים כמו שאת מתארת, שלמדו מאחותם או קראו ספרים, אבל בטח יש גם כאלה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש