 |
|
 |
||
|
||||
 |
בטרם אפרט את תגובתי למאמר המשובח, רק אציין כמה עובדות בנוגע לנושא המדובר. ראשית, ודאי שקיים גנום יהודי. הרי הדת היהודית בכל שנות גלותה ועד עכשיו מעולם לא הייתה מיסיונרית כך שמעטים הפעמים שבהם הצטרפו קהילות זרות לתוכה. בנוסף לכך, הקהילה היהודית כן דאגה לשמור (את מידת ההצלחה אשאיר לדיון אחר) על רבייה בתוך הקהילה ואסרה על התבוללות. כל אלו יצרו קרבה גנטית בתוך הקהילה. הכתבה ב- "הארץ" מציינת בפירוש שמחלת סרטן השד שכיחה הרבה יותר בקרב נשים יהודיות מאשר במקומות אחרים. היא עוד מציינת שבגלל קרבה זו מחקרים גנטים רבים מתמקדים בקהילה היהודית (ראוי לציון גם העם האיסלנדי שגם הוא בעל קרבה גנטית גדולה - ככל הנראה בגלל שהתבוללות לא קרתה בגלל הגישה הקשה לאי). שנית, לגבי "שחורים", כדבריך: הוכח שלאנשים ממוצא אפריקני שורש כף הרגל ארוך יותר באופן סטטיסטי ומעניק להם יתרונות אתלטים רבים. שלישית, רק תיקון קטן. בתוך המין האנושי לא %99 מהגנום זהה, אלא אפילו %99.99 מהגנום. רק %3 מפרידים ביננו לבין גורילות, שימפנזים ושאר קופי האדם (שמופרדים משאר הקופים בעיקר בעובדה שאין להם זנב). ולנקודה הראשית שלי. נראה לי שהמחקר המדעי עמד מול משבר מוסרי באמצע המאה הזו כאשר מדענים רבים נאלצו לעמוד או לחזות בההשלכות המוסריות של השימוש במסקנות המחקרים שלהם - לעיתים בהסכמה, ולעיתים שלא בהסכמה. לו דארווין היה חי, ודאי היה מתפלץ ממה שעשו הנאצים לתיאוריה שלו. מדענים נוספים, בתחום הפיזיקה הגרעינית, נאלצו להתמודד עם השימוש במחקר התיאורטי הטהור שלהם ע"י הממשלה ליצירת פצצות אטום. חלקם הסכימו ושיתפו פעולה (כמו איינשטיין) וחלקם סלד מכך. לדעתי, המשבר הזה גרם להאטה במחקר המדעי ובזהירות מיותרת. בזמנו, דארווין פירסם את "מוצא האדם" ואת "The Expression of the Emotions in Man and Animals" שעסק בהיווצרותן של רגשות ותחושות אנושיות בדרך אבולוציונית מבלי להניד עפעף. היו לו חיכוכים ובעיות רבות מצד הממסד הדתי שהתנגד לו בשצף קצף, מן הסתם, אך באותו זמן החלוקה של המין האנושי לגזעים נתפסה כדבר הגיוני ואפשרי בעוד שהיום זה מעלה בנו באופן אוטומטי אסוציאציות לגרמניה הנאצית. כל זאת למרות שגם אז וגם היום נושא הגזעים במין האנושי מגובה באופן מדעי חד משמעי. היום, עבודת מחקר או ספר שעוסק בנושא, שלא כמו אז, מטופל במשנה זהירות בכדי להיזהר מ- "ההשלכות המוסריות" של המחקר. למותר לציין שזה קשקוש מוחלט בעיני. המין האנושי מחולק לשלושה גזעים עיקריים. האדם "הלבן", האדם "השחור" האפריקני (שככל הנראה קדם אבולוציונית לאדם "הלבן") והאדם "הצהוב". ההבדל הגנטי בין הגזעים עומד על מאית או עשירית האחוז או ככל הנראה, כמה מאות גנים פונקציונלים. זאת מבלי להתייחס לאינטרונים (פיסות DNA שאינן לוקחות חלק ביצירת חלבונים ובבניין הגוף). עד כאן זו עובדה מדעית טהורה. ההשלכות המוסריות של העובדה הזו אינן צריכות להיות כלל משמעותיות עבור החוקר המדעי כי הן חסרות חשיבות מבחינת המחקר שלו. זאת ועוד שהם גם כמעט אינם פתירות. יהיו שיטענו שההבדל הגזעי בין בני-אדם דורש טיפול מיוחד ויהיו כאלו שיטענו (ובצדק לדעתי) שהמרחק בין אדם לאדם בכלל בגלל הבדלים סביבתיים, תרבותיים גדול בהרבה מהמרחק בין אדם לאדם ממינים שונים בגלל הבדלים גנטים. מה שפילוסופים, מדינאים ואחרים בוחרים לעשות עם המידע החדש, זה עניינם בלבד. המדען לא צריך להעסיק את עצמו בנושא חסר חשיבות מבחינתו. תפקידו הוא לגלות אמיתות על העולם בו אנו חיים (או כפי שכתבת: "מה יש"). שום דרך הסתכלות מוסרית זו או אחרת עליהן יוכלו לשנות את היותן נכונות ואמיתות. המוסר והמדע בעיני נמצאים במישורים שונים כשהראשון תלוי בשני בלבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באת לחזק את טענתי, אבל האמת היא שגרמת לי כמה הרהורים נוספים, מנוגדים. אם מדען יודע שייעשה שימוש לרעה בתוצאות מחקרו, האם מותר לו להמשיך לחקור? זה שבשביל השימוש לרעה יהיה צורך בהחלטות לא-מוסריות שמחוץ למדע, החלטות של פוליטיקאים, למשל - האם זה פוטר את המדען? האם הוא לא כמו כל אדם, אחראי לתוצאות מעשיו, ככל שהוא יכול לצפות אותם? אני ממשיך לחשוב (כמוך) שאין בעיה בגנטיקה אתנית - נהפוך הוא. ולו בגלל שממילא יש לאנשים דעות קדומות וסברות כרס על תכונות של אנשים עם צבע עור אחר, טוב יהיה עם נדע על הנושא כמה שיותר (במיוחד לעומת האלטרנטיבה: שהאמת המקובלת תהיה "יש שם משהו בנושא הזה, יש הבדלים בין קבוצות אתניות, אבל אסור לחקור את זה ואסור לדעת"). הבעיה הקשה יותר היא במקרים שבהם הידע המדעי משמש באופן ישיר לפיתוח *טכנולוגיה*, והטכנולוגיה משמשת לרע. וזוהי בדיוק הנקודה שכתבת עליה, של המשבר הערכי של פיזיקאי הגרעין (ואם הגרעין הוא לא רע חד-משמעי, אפשר בוודאי למצוא דוגמאות אחרות, ואם לא דוגמאות היסטוריות, בוודאי דוגמאות היפותטיות *אפשריות*). האם מפתח של גז עצבים יכול לרחוץ בנקיון כפפותיו כי "לא אני אפציץ בו אנשים, ולא אני אתן את הפקודה"? אני בספק. ואם לא, האם יכול לעשות זאת הביוכימאי שרק חקר את השפעת זרחנים אורגניים על הולכה עצבית? האם מותר לו לומר "אני מדען, ומה שיעשו עם זה פוליטיקאים, זה לא צריך לעניין אותי"? האם לידיעת האמת יש ערך הגובר על הבעיה המוסרית? כתבתי במאמר על האפשרות שהיפותזה היא לגיטימית אך שיטת המחקר לא (עינוי חיות), ואז השאיפה לדעת את האמת צריכה לסגת. כאן זה כבר יותר חמור: לא רק השיטה, אלא עצם גילוי האמת יכול בסבירות גבוהה להביא לנזק. ואולי אפילו עוד יותר חמור: כבר העלאת ההיפותזה (שאת חרותה יצאתי לקדש במאמר) תספיק כדי להזיק (כי יימצאו מדענים "מושחתים" שיחקרו אותה, בעוד שאם אני לא הייתי מעלה אותה היו חולפות עוד חמישים שנה עד שמישהו היה חושב על כך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע כאילו אתה מפקפק, עתה, בכל הטיעונים שלך במאמר המקורי. אני מקווה שאין חולק על כך שהעלאת היפותיזה מדעית וביצוע מחקר מדעי, מהבחינה המוסרית, שקולים הם - רק כדי לוודא שאנו מדברים על אותו הדבר. קשה מאד למצוא, לדעתי, דוגמא למחקר מדעי שרק רע יכול להיות בו. אני חוזר בי. אני מאמין שזה בלתי אפשרי. מחקר מדעי שלהשלכותיו אין אלא נזק ודאי וברור למין האנושי ללא שום תועלת נראית לעין אינו קיים לדעתי. כאמור, אינני סבור שזה ממעייניו של המדען לדון בשאלה אם הטכנולוגיה שתיווצר מתגליותיו תהיה 'רעה' או 'טובה'. הבעיה נוצרת כאשר המדען מעורב גם ביצירת הטכנולוגיה, הרי בכל זאת, הגבול בין מדע לטכנולוגיה הוא דק מאד. כאשר המדען מתפקד כ- ''טכנולוג'', כלומר, ממציא הפצצה או גז העצבים, ולא כ- ''מדען'', כלומר, פיזיקאי החוקר את האטום או ביוכימאי החוקר זרחנים אורגניים, כדבריך, צריכים להיות לו שיקולים מוסריים חזקים. עם זאת, כל עוד הוא עוסק במדע - אין ביכולתו להסיק מסקנות עקביות ונכונות לגבי השימוש בידע הזה. אין למדען גרעין פשוט את היכולת לנבא מה יעשו עם תגליותיו. אין לגנטיקאי את היכולת לדעת אם ישתמשו בתגליותיו כדי לפתח תרופות או נשק ביולוגי. לו היה מטריד את עצמו המדען כל אימת שהיה פותח במחקר חדש מה יכולות להיות ההשלכות הרעות של מחקריו לא היו מחקריו מתחילים כלל וכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא, מה היא השאלה. לשיטתך, מחקר מדעי הוא פסול רק אם "רק רע יכול לצאת ממנו". אבל זה ניסוח המקל באופן קיצוני על המדען, לעומת רוב המעשים של רוב האנשים. כי לרוב אדם צריך לבחון את התוצאות האפשריות של מעשיו לפי כל מיני מבחני סבירות. האם מותר לקבלן הבונה גשר לזלזל בבטיחות, בטענה "לא בטוח שיקרה משהו רע, ויש יתרונות בולטים כמו חסכון במחיר"? האם המדען שונה כאן מהקבלן? למען האמת אני מתקשה לחשוב על מחקר מדעי טהור (לא טכנולוגי) חשוב שהייתי (אילו אני המדען הרלוונטי) מתנזר ממנו בגלל חשש מתוצאותיו. אבל לא בטוח שהייתי צודק... יכול להיות שתכריע הטענה (שעולה כאן בין תגובות שונות) שבמחקר המדעי יש תועלת אינהרנטית מבחינה מוסרית, כיוון שידע טוב יותר על העולם ייתן לנו יכולת טובה יותר ליישם את עקרונותינו המוסריים. אם כי, מצד שני, אם יש "אנשים רעים" שפועלים ליישם דברים שליליים מוסרית, אז הידע הטוב יותר על העולם ישרת גם אותם. בקיצור, גם אם המדען ימצא עצמו בסוף חוקר לכל הכיוונים במצפון שקט, אני בהחלט לא חושב שהוא *פטור* א-פריורי משקילת התוצאות האפשריות של מחקריו. באשר לפתיחת תגובתך, כן, אני מוצא את עצמי נסוג מעט ומתלבט באשר לתיזה שהצגתי במאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל העקרוני בין מהנדס הבונה גשר למדען החוקר את מבנה האטום או השפעת חומרים מסוימים על הפעילות העצבית הוא שהמהנדס מייצר מוצר בעוד שהמדען מייצר ידע. הבסיס של הפצצה הגרעינית הוא תורת היחסות והמשואה e=mc^2. ברגע שהמשואה הזו התגלתה היה זה רק עניין של זמן עד שמהנדסים ומדענים ישומיים ימצאו דרך לממש את האנרגיה הזו. כדי למנוע את האנרגיה האטומית היה צריך למנוע את פרסום תורת היחסות. האם יש מישהו שסבור שאפשר היה למנוע את זה? כל המצאה מתבססת על ידע קודם כלשהו. המכונית (המצאה נוראית שגורמת מידי שנה נזקים עצומים בנפש וברכוש בגלל שימוש לא זהיר) התבססה על המצאת המנוע (קיטור ומאוחר יותר מנוע הבערה) שהתבסס על מחקרים תיאורטיים שנים בתחום התרמודינמיקה והמכניקה. האם היה צריך לעצור את המחקרים ההם כדי למנוע את הנזק של המכונית? האם מישהו יכול לומר שהמכונית היא רע מוחלט? כל ידע יכול לתרום בצורה חיובית ושלילית. הפיזיקה הגרעינית נתנה לנו פצצות אבל גם את ה NMR (מכשיר רפואי המשמש לגילוי גידולים סרטניים). מחקרים ביוכימיים שונים נתנו לנו בנוסף לחומרי לחימה כימית גם חומרי הדברה ותרופות. ההנדסה הגנטית מאפשרת היום יצור זול והמוני של תרופות שונות וזיהוי מוקדם של מחלות מסוימות אבל מאימת שתאפשר יצור מוטציות לצרכים צבאיים (דחוק אבל נניח שזה יעלה מתי שהוא) האם מישהו היה מוכן לוותר על ההנדסה הגנטית ולהישאר בעולם נטול אינסולין מלאכותי וחיסונים נגד חצבת? יישום הידע מתחיל כאשר יש ידע. בשלב הזה היישומים הם בלתי נמנעים הדרך היחידה לעצור שימוש בידע הוא מניעת הידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בלהנדס גנטית יצורים לצרכי צבא ולוחמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא ניתנה ברוח הדברים שנאמרו בקשר לחקר האטום. טכנולוגיה צבאית נתפסת כרע משום שהיא גורמת נזק בעוד שטכנולוגיה רפואית נתפסת כטוב משום שהיא מצילה חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודאג ענה על טענתך טוב ממני. הקבלן בונה, המדען הוגה. זה ההבדל. וזה הבדל גדול, כמובן. שלא כמוך, אני סבור שהמדען פטור א-פריורי משקילת התוצאות האפשריות של מחקרו. בהחלט. הוא רשאי להחליט על כיווני מחקר מסויימים לפי תחושות בטן מוסריות - אבל אינני סבור שהוא מחוייב בזאת לפי איזהשהוא מוסר. עקרונית - מותר לו לחקור מה שהוא רוצה, ללא הגבלה מוסרית, לדעתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |