|
||||
|
||||
השבוע, ב"חוצה ישראל" ראיין רינו צרור את אורי אבנרי. אחרי שהחמיא למרואיין על כשרונו לצפות את העתיד, הוא שאל את אבנרי על פצצה גרעינית איראנית. אבנרי ענה בפסקנות "תהיה". בהמשך הוא טען שזה לא מפחיד אותו, כיוון שההנהגה באיראן אחראית יותר מהמוקיון המוצב כ front man שלה. הרושם שאני מקבל הוא כי החימוש הגרעיני, כמו מרכבות הברזל, אבק השרפה ומטוסי הקרב, הולך ונעשה נפוץ יותר ויותר, ובקרוב (יותר או פחות) יהפך לנשק "קונבנציונלי". אולי לא נפוץ בשימוש, אבל בהחלט בבעלות. יתכן גם כי זמינותו תגדיל את הסיכוי/ן לשימוש, אבל לא נראה שיש הרבה מה לעשות בנידון. |
|
||||
|
||||
טוב, עניין הנפיצות הוא כמובן נכון. לפקיסטן, למשל, אם הבנתי נכון - יש כבר משהו כזה. מה שנשמע מאוד לא נעים לאחר רצח בוטו. |
|
||||
|
||||
ובקיצור- זאת לא התפוצה, זאת הנפיצות. |
|
||||
|
||||
כיום יש נשק גרעיני ל-9 מדינות: ארצות הברית - בערך 10,000, רוסיה - בערך 15,000, סין - בערך 130, בריטניה - בערך 200, צרפת - בערך 350, הודו - בערך 50, פקיסטן - בערך 50, צפון קוריאה 0-10 וכמובן על פי מקורות זרים - ישראל עם 150-200. באמנה לאי הפצת נשק גרעיני בו חברות כל המדינות בעולם למעט הודו, פקיסטן וישראל (איראן כן חברה - ולכן חלק מהעילות לסנקציות) מתחייבות חמש המדינות הגרעיניות - ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת ואנגליה לא להפיץ טכנולוגיה לנשק גרעיני. עם זאת, המדינות שלהן אנרגיה גרעינית מוזמנות לסייע לאלו שאין להן אנרגיה גרעינית וחברות באמנה. זאת הסיבה שאיראן טוענת לזכותה (והיא צודקת עקרונית) לאנרגיה גרעינית וזו הסיבה שישראל גם אם תרצה לשחק באנרגיה גרעינית (לא מומלץ), לא תוכל לקבל סיוע ו/או אוראניום באופן חוקי. הודו לעומת זאת, עומדת בפני סיום חתימת הסכם בינה ובין ארצות הברית ולפיו תוכל לקבל סיוע להקמת כורי כוח גרעיניים למרות שאינה חברה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |