|
אם מערכת החינוך, ובעיקר הגן שאמור להנחיל לפעוט התמים ערכים וידע על מדינתו ולאומיותו (ולא לאומנותו) עוד משחר ילדותו, רוצה לחנך לאהבת המולדת, אך באנושיות, על העבר-אך עם הפנים קדימה, ועל הצבא לא כדרך חיים אלא כאילוץ קטן של תרומה למדינה ולא גידול של דור מיליטנטי וגיבור- אז כדאי שילמדו את הילדים בגן לשיר את "התקווה" בשמחה (!) וגאווה ולא עם הראש באדמה, במקום להצעיד אותם עפ"י מרש צה"ל ברחבי פינת המשחקים.
לא כתבתי את הנ"ל בתור ישראלית גאה, ומה גם שאני לא, אלא בתור מי שמתגייסת עוד כשנה וחצי ומרגישה מאד לא בנוח עם הלך הרוח הכסחני הזה שמנחיל הצבא בפקודיו והמיליטנטיות המתפשטת, אשר לכל הדיעות אינה בריאה.
|
|