|
||||
|
||||
בגדול אתה צודק. אבל... יש הבדל לא קטן בין באפי לאנג'ל. יש הבדל גדול מאוד בין 24, LOST, HEROES, ובטח שהאוס. חולשתו של המדיום לטעמי היא גם הכח שלו. בעוד שסרט מחייב בממוצע 100 דקות של עלילה הדוקה, על סדרה עם עליות ומורדות צריך להסתכל בצורה קצת אחרת. גם בסדרות המופת שלך יש פרקים פחות טובים. העיקר בטלוויזיה היא לדעתי החוויה שנוצרת לאורך זמן, אולי בדומה יותר לספר מאשר לסרט. הבונוס הגדול בספר, זה שתמיד אתה יכול להפוך את הדף ולהמשיך לקרוא. בסדרה אתה מכין את עצמך לפיק שיחזיק אותך עד שבוע הבא. זו חוויה אחרת לגמרי. ועדיין... הכיף הכי גדול הוא לקחת סדרה לסוף שבוע ולראות אותה ברציפות. החוויה נהפכת מאוד דומה לחוייה של קריאת ספר 1. כשאני אומר שלדעתי העונות השלישית והרביעית של אנג'ל הם גאוניות, אני מתכוון לזה, בדיוק כמו שאתה מתכוון לזה כשאתה מדבר על הסופרנוס. אבל צריך להכנס לזה בשביל לקבל איזשהו מושג. נראה לי שלא סתם חזרת לבאפי. זו הסתכלות על הקונספט בתור החולשה, ומצד שני חוסר רצון או יכולת להתייחס אל התוכן. סיפור המסגרת פחות חשוב לטעמי. ______________ 1 לצערי הרב, לא נראה שיצא לי עוד פעם לעשות את זה ב- 20 השנים הקרובות :) |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |