 |
|
 |
||
|
||||
 |
סבתי המנוחה היתה שרה לי (ולשאר הנכדים והנינים) את השיר המתוק הבא (תוך כדי הקפצה על הברכיים שלה): Hoppe hoppe Reiter! (כאשר כמובן עם הפלומפס מפילים את הרוכב לאחור לקול צהלותיו)Wenn er fällt, dann schreit er. Fällt er in den Graben, fressen ihn die Raben. Fällt er in den Sumpf, dann macht der Reiter plumps. אני התחלתי לפני מספר שבועות לשיר את השיר לילדי (כולל הקפצה על הברכיים כמובן) לשמחתם הרבה, ורק אחרי שאשתי בקשה תרגום יצא לי לחשוב על המילים: הופה הופה פרש! כשהוא נופל אז הוא צועק. הוא נופל לתעלה, אוכלים אותו העורבים. הוא נופל לביצה, אז הפרש עושה פלומפס. אין, אין על שירי הילדים בגרמנית. אני כבר מחכה בקוצר רוח לספר להם קצת מאגדות האחים גרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שיר ערש אופטימי! כמעט כמו "נומי נומי"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא שיר ערש. זה שיר משחק. הוא אמור להצחיק ולהפעיל את הילד, לא להרדים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהושע הפרוע שם את מקס ומוריץ בכיס הקטן. אני מניח שכותבי סרטי האימה של היום שמחפשים כל הזמן דרכי מוות יצירתיות גדלו על הספר הזה. זוועה (יש לי שלושה עותקים שונים של הספר באנגלית, בכל אחד איורים מלבבים אחרים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר את יהושוע פרוע כזוועתי. אציץ בו שוב. גם לא ידעתי שהוא לא עברי במקור. איך קוראים לו במקור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Der Struwwelpeter דודה ויקי מפנה לאתר באנגלית, כולל האיורים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, גם אני לא זכרתי את הסיפורים הללו מילדותי ורק שהלכתי למופע מחו"ל של יהושע הפרוע שהגיע לארץ לפני כ- 5 שנים, הבנתי במה מדובר. שם גם קניתי את הספר הראשון. דרך מעניינת לחנך ילדים. מעניין אם הייתי מתנדנד כל הילדות שלי על הכיסא אם הייתי מכיר את פיליפ כילד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפניה לספר בעברית - תרגום משעשע ומקסים בדרכו המיושנת (של מי לעזאזל?) גירסת פיליפ הלא-מצונזרת כמו שמופיעה בספר שלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התרגום "יהושע הפרוע" תרגמה לילי צדק בשנת 1941, אך העובדה כי צדק היא המתרגמת נודעה רק במרץ 2013! מעניין, לא? במשך שנים רבות ייחסו את התרגום הזה לאלמוני! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הצדק אכן יצא לאור! והתרגום הותיק, כפי שצורף בצילומים נאים של ספר עתיק בתגובה מעליך, נהדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל ספרי הזוועה לילדים (מאקס ומוריץ והאחים גרים) יצאו מהגרמנים נאצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות במיץ. הנאציזם הוא בעיקרו תולדה של תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה על שלל המשברים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שהביאה תבוסה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שטויות ? סיפורי הזוועה לבידור ילדים שהיו מקובלים על הגרמנים (ולא על אומות אירופאיות שכנות) מעידות על תרבות שבה הסבל הפיזי של אנשים לא נחשב. הנאציזם חיסל צוענים וכנראה גם אנשים מפגרים שבוודאי לא אשמים בהתמוטטות הכלכלה הגרמנית, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפורים זוועתיים היו מקובלים גם בצרפת ובמקומות אחרים באירופה. בימינו ישנן לא מעט פנטזיות אפלות המתבססות על הקלאסיקות הידועות. להקיש על מנטליות תרבותית של עם על סמך סוג יצירה מסוים זה מאוד פשטני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי מאמר לא מזמן שטוען שהאחים גרים ליקטו סיפורים מצרפת וגירמנו אותם. מאידך ג'רום ק. ג'רום בספרו "שלושה בבומל" שיצא לאור ב1900 מזהיר מתכונות האופי הגרמני ומנבא רעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מדבר על הצייתנות הגרמנית המפורסמת (יואכים פסט סינגר עליה באופן משכנע בביוגרפיה שלו על היטלר). צייתנות כשלעצמה היא לא תכונה רעה כל עוד היא לא מנוצלת למטרות רעות ואין קשר הכרחי בינה לבין סיפורי מעשיות אפלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בברלין נתקלתי בסאטירה על היטלר ובכירי המשטר הנאצי המתבססת על הספר הזה שנכתבה בבריטניה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. מאוד מצחיק למי שאוהב את המטריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה סבתא שלך ז"ל וסבתא שלי תבדל"א מאותו הכפר. אני ואחי גדלנו על ברכי השיר הזה (תרתי משמע) ואהבנו אותו עד שהיא סיפרה לנו מהן המילים (ואז כמובן *עוד יותר* אהבנו אותו) העליצות שבה שרים את המילים הנוראות הללו מזכירות לי את יהורם גאון שר 'תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עליך' לפני שהוא מתחיל לפזם לו מנגינה קלילה וקופצנית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגיגול זריז מסתבר שיש לשיר הרבה וריאציות והרבה חרוזים אלטרנטיבים. המשותף זה שתי השורות הראשונות והשתיים האחרונות. האלטרנטיבות הן נפילה לשיחים ואז החלזונות אוכלים אותו, נפילה לעשב הירוק ואז נרטבים המכנסים ועוד צרות צרורות שונות ומשונות. אמא שלי היתה שרה שיר אחר, בעברית: הופּ, הופּ, הופּ! סוסי רוץ גלוֹפּ! על האבנים תקפוץ, אבל אל תיפול לבוץ. הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ! סוסי רוץ גלוֹ-----פּ! מסתבר שהמקור שלו הוא גם כן גרמני: Hopp, hopp, hopp! ובאמת, מה זה כבר לשבור רגל או שתיים לעומת נפילה לבוץ.
Pferdchen lauf Gallop! Über Stock und über Steine, aber brich dir nicht die Beine! Hopp, hopp, hopp, hopp, hopp! Pferdchen lauf Gallop! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקאלות שלנו לקלילות וקופצניות שונות לחלוטין. איזו מנגינה היית מתאר ככבדה ונוגה (שגם זה אולי לא שיא ההתאמה לשיר)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנו השיר הושר בחיוך מאוזן לאוזן תוך כדי 'הדהרתנו' על הברכיים של סבתא. הקצב היה בהחלט מהיר וקופצני. קשה קצת להשוות גרסאות באינטרנט, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שקיים שוני בין שתי גרסה זאת לזו שאתה מכיר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על הופה רייטר (קופני ועליז, ברור), אלא על ''ניגון עתיק'' (זה של יהורם גאון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... טוב, אולי קופצני ועליז זה באמת קצת מוגזם, אבל תנסה לשיר ותראה שנוצר דיסוננס: "לה לה לה לה לה לה לה לה לה... ותשרוף את ביתך עליך" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים (ואף כתבתי - מנגינה כבדה ונוגה, גם זה לא שיא ההתאמה לבית הזה). האמת היא שזה אתגר אינהרנטי לשירים מהז'אנר (הלא נדיר) שבו רוב השיר הוא תמים וחיובי, ואז הבית האחרון הוא פתאום נורא ואיום: בהלחנת מוזיקה קלה יש כמעט-אילוץ, או מוסכמה, שלכל הבתים יהיה אותו לחן. נכון שלפעמים כן מצליחים בכך - תגובה 439790. דרך גרועה יותר להתמודד עם האתגר נשמעת בביצוע של בני אמדורסקי לאותו "ניגון עתיק": בבית האחרון העיבוד והשירה נהיים כבדים, איטיים ודרמטיים יותר - גם מאבדים את החן המוזיקלי, וגם דוחפים את המסר חזק מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה לא נדיר? (אני שואל ברצינות) הדוגמא היחידה הנוספת לדיסוננס הזה שקופצת לי לראש היא השיר קופקבנה. הסרט עשה לי טראומת ילדות ומאז אני גם לא סובל את השיר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטירונות (שלי לפחות) מראים סרט שמדגים השפעת גז עצבים על כלב. יפיחותיו של הכלב והעוויתות הנוראיות שלו מלוות במין מנגינה קופצנית חסרת דאגות. טום-טידום-טום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה לפני או אחרי השיעור על ערך טוהר הנשק בצבא המוסרי בעולם? (כותב ההודעה לא באמת מתנגד לניסויים בבעלי חיים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך באמת להתנגד לניסויים בבעלי חיים, כדי להתנגד לניסויים מיותרים בבעלי חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש טעם לפתח גז עצבים, יש גם טעם לבדוק את יעילותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך שכחתי, אפילו פחות שנוי במחלוקת - אם הקם להורגך השיג גז עצבים, אין לך ברירה אלא לשפר את השכלתך בנוגע לאיום המרחף מעל ראשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא המוסרי הוא זה שניצח. כל השאר הם מניאקים רצחניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר את הסרט הזה שראינו בשבוע של קורס אב"ך בצריפין לפני כ-20 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה דוגמאות לשירים שמתחילים חיובי ונגמרים ברע, או דוגמאות לשירים כאלה שהמוזיקה לא מתאימה לסוף? (אגב, יש שני תת-ז'אנרים: באחד, כמו "ניגון עתיק", השיר כולו חיובי עד הסוף הנורא; בשני יש מהלך הדרגתי.) הדוגמה המובהקת היחידה שקופצת לי לראש לדיסוננס הוא "הצועני השורק", בלדה אנגלוסקסית שביצעו בעברית סוזן ופראן עם הדודאים - אתה תאהב את זה: בסוף האציל עורף את ראשיהם של אשתו ושל המאהב הצועני שלה, וכל זה מושר בלחן עולץ מאין כמוהו. אני חושב שהתחלה חיובית וסוף רע הוא כמעט חוק-ז'אנר בבלדות האנגלוסקסיות - למדת בבית-ספר את "אדוארד" ו/או את "לורד רנדל"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבי, עזב אותי לפני שעוד נולדתי, אמי הלכה אל אלהים לפני שנים..." עוד פעם! טה נה ני נה ני נה ני נה ני נה ני ניי ניי... _________ העלמה עפרונית, ושבוע עשירי של שביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדד אשב כעץ עזוב כי את עזבת, הלכת בלי שוב כיצד הלכת בעינטוזים מדוע לי עשית ברזים? למה, למה, למה, למה מכרת לי אשליות? למה, למה, למה, למה נגזר עלי לחיות? ___ מה רציתם שתמכור? תירס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שירדנה ארזי הופיעה שם. ________ העלמה עפרונית ומטבע של שני שקלים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
__________ לא יודע איך זה אצלכם, אבל אצלנו ה"שנקל" תופס די חזק במקום "מטבע של שני שקלים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתקל עוד יותר עדיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, תודה! זכרתי במעורפל שהיה שיר שבו התפעלתי במיוחד מדיסוננס אשר הכפתור (כמובן, עוד לפני שידעתי לקרוא לו כך), ולא זכרתי איזה. זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 210378 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מִתַּחַת לַקֶּסֶם הַגּוֹיִי מַאֲכֶלֶת רוֹצַחַת טְמוּנָה!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי את "הצועני השורק" בשירונט. זה שם השיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שם השיר, ואכן הוא לא נמצא בשירונט. מומלץ לקנות את הדיסק, בא בחבילה עם האלבום המצוין של סוזן ופראן לבדן, דיון 1471. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי על בלדות אנגלו-אמריקנו-איריות בהקשר הזה. אבל השיר שדובר בו לא מתחבר לזה כלל מבחינת הלחן והמבנה המוזיקלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מדבר על ''ניגון עתיק'' ששר אריק לביא, השיר אינו חיובי עד הסוף. הוא אולי יכול להראות חיובי בשתי השורות הראשונות ואחריהן כבר משהו נראה לא בדיוק בריא. הסוף פחות מזעזע מזה שהוא ייתן לה את חייו ומותו ליום ההולדת ואת שתי עיניו ימכור בשבילה. מה שמזכיר לי את בלדה למעיין, כי חשבתי שעל זה דיברת בהתחלה, שבאמת מסתיים מאד עצוב, אך המוסיקה תואמת את המלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית דיברתי על ניגון עתיק ששר יהורם גאון... אני חושב שעד הבית האחרון זה שיר אהבה סטנדרטי למדי של 'אוהב אותך עד מוות'/'אעשה הכל בשבילך' הנפוץ למדי. בבית האחרון מתגלה הצד השני של האובססיה, שבדרך כלל נשאר חבוי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אותו שיר ולרצות למות זה לא בריא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנגינה שמחה יחסית, אבל הסוף הרע ידוע מראש... "הנה האוטו של "מרבק", שלום עיניים יקרות, סליחה, יסלח לי אלוהים, זאת לא תקופה בשביל פרות." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עגלים בלי דעת למה אל הטבח הולכים תמיד ואשר ליבם לחופש ממריאים כעפרוני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין, אין על ההומור המקברי של ילדים שובבים שנאפים בתנור ופרשים מרקיבים בצד הדרך, חיבת להיות לזה מילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית לי את היום! אמא שלי גידלה על ברכי השיר הזה את האחייניות והאחיינים שלי, החל מלפני שש שנים. היא זכרה את השיר (לא מילדותה, אלא ממטפלת גרמניה שהיתה בקיבוץ פעם) באופן פונטי בלבד, ללא מושג מה פירוש המילים, ובמשובש. ניסיתי קצת לעזור עם הידע שלי בגרמנית, והצלחתי חלקית. עכשיו אני רואה שהיא דווקא זכרה לא רע בכלל. ההבדל היחיד הוא דווקא בשתי השורות האחרונות, שבכל הגרסאות שראית היו זהות. אצלנו שרים Fällt er in die Supp, ובהחלט סביר שזה שיבוש של זיכרון, אבל דווקא אפשרי (נופל למרק).
macht der Reiter flupp. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרק זה Suppe כך שהחריזה יוצרת בעיה. בחלק מהגרסאות השורה האחרונה באמת מתחילה ישר ב-macht. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגירסא העברית (ישר מפי אמי) היא: נסענו, נסענו בדרך ארוכה על אבנים, על אבנים ו- בומס! נפלנו... אמנם יותר קצר, אבל ככה יש יותר הפלות.. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש וריאציה מכובסת של דתיה בן דור: דין דיגי דן, יש לי פוני אין כמותו ואין כמוני זהירות, שלולית פתאום - הופ! עברנו בשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחמתי עה"ש היתה שרה בצרפתית משהו כמו Bateau sur l'eau ובפאף "מפילים" את הנכד/ה.
J'ai le salais mon bateu seu l'eau et pui j'ai l'conduit jisque a la port de Paris une deux pafff |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמותי, jusqu'a, ועוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |