בתשובה לאסף עמית, 10/05/00 15:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו מחנכים את ילדנו הרכים לא להתפתות ולהיענות לבקשותיהם של זרים שיבואו איתם ויקבלו מהם סוכריה וכדומה. אי אפשר להסביר לילדים הרכים מדוע עליהם לסרב להצעות כאלה בלי להסביר להם כך או אחרת שבעולמנו יש אנשים רעים, ובלי לתת להם מושג מה האנשים הרעים האלה עלולים לעשות. עדיף שהילדים יסבלו מטראומה מאשר יפלו קרבן למעשיהם של סוטים, כי אז הטראומה שלהם תהיה גדולה בהרבה. הרבה דובר על טראומות בלתי ניתנות לרפוי של אנשים שעברו את השואה, וגם במידה זו או אחרת טראומות שמהם סבלו צאצאיהם. לא שמעתי על ילדים שלא חיו את העניין יום יום בתוך משפחתם , ושעברו טראומה כזאת רק בעקבות סיפור שסופר להם. אני חושב שיש כאן הגזמה רבה בעניין זה. אחד מילדיי ביקש להצטרף למשלחת בני נוער מהתיכון בו למד למסע בפולין, וקיבל את אישורי. לא הבחנתי אצלו בשום טראומה בשובו מהמסע. לדעתי המסע הזה רק העשיר אותו והפך אותו ליותר "בן אדם". בכוונה הוספתי להודעתי את דברה של שולמית אלוני שצריך להפסיק את מסעות בני הנוער לפולין משום שהנוער חוזר משם יותר ימני. מדוע אינכם מגיבים על דבריה אלה ? האין זו דוגמה בוטה להעלמת עובדות הסטוריות לצרכים פוליטיים (אני לא מדבר על עצם הטפשות שבהודאה פומבית של פוליטיקאי בכוונות לא כשרות. לפחות הייתה מנסה להמציא תרוץ אחר, כמו הכותבים המתוחכמים של האייל בדבר טראומות שסובלות הנפשות הרכות וכדומה ...) |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |