|
||||
|
||||
נעים מאד, מר דאוקינס. לא חשבתי שיש צורך להכנס לנושא הזה כאן, אבל ניחא. הברירה הטבעית עדיין נעשית ברמת הפרט כולו, כך שגם הגן המוצלח ביותר לא יזכה להשתכפל אם החבר'ה מסביבו הם זבל. אחרת, כולנו היינו נשאים של המון גנים סרטניים שהם המשתכפלים האולטימטיביים. |
|
||||
|
||||
"שגם הגן המוצלח ביותר לא יזכה להשתכפל אם החבר'ה מסביבו הם זבל." למה הנימוק הזה לא תקף כשמדברים על קבוצות? |
|
||||
|
||||
ברירת קבוצות עומדת במרכזו של ויכוח ארוך בין הביולוגים. מאחר ואני לא ממש מעודכן, אני מעדיף לשתוק בשלב זה (אולי פעם יהיה לי יותר חשק להכנס לנושא הזה ברצינות). בינתיים: |
|
||||
|
||||
קראתי, לא הבנתי. משפט טיפוסי: "First, some authors have shown that the argument that haplodiploid inheritance, characteristic of the Hymenoptera, creates a strong selection pressure towards nonreproductive castes is mathematically flawed (e.g. 16). Secondly, eusociality no longer seems to be confined to the hymenopterans
" |
|
||||
|
||||
haplodiploid inheritance - צורת הרביה בה אחד המגדרים מקבל רק עותק אחד מכל זוג כרומוזומים (כמו הזכרים של הדבורה). Hymenoptera - סידרה (order) של חרקים בעלי ארבע כנפיים (למשל: נמלים, דבורים, צרעות וצרות דומות) eusociality - חברה בה רק חלק קטן מהפרטים מתרבים (כמו אצל נמלים ודבורים) עוזר במשהו? |
|
||||
|
||||
יותר טוב. הבעיה היא שכל הערך נראה ככה וההסברים קצת מעורפלים. |
|
||||
|
||||
אולי נתארגן לערב איילי משותף לראות את הצגה חדשה על דארווין בשם "חסר ערך"? זה יכול לחסוך הרבה סימני שאלה... "אם אני מסיים את הספר, אני רוצח את אלוהים" אמר דארווין, או לפחות זה מה שהמחזאי שם בפיו. |
|
||||
|
||||
בפעם הבאה שאני בניו יורק. |
|
||||
|
||||
יש הגורסים שהעיכוב הידוע בפרסום ''מוצא המינים'' נבע גם מלבטיו של דארוין בנוגע לפגיעה באישתו, שהיתה דתיה מאד. |
|
||||
|
||||
אני עוד אצלח את הערך הויקיפדי עד הסוף, אבל יעזור אם תפרט קצת יותר: למשל, איזה תפקיד משחקת ההורשה ההפלודיפלואידית ברמה הטקסונומית? למה שרמת השותפות הגנטית של מינים מפותחים תהיה קטנה מזו של שיתוף הגנים הישיר אצל חידקים? |
|
||||
|
||||
לשאלה הראשונה: אני חושב שאתה יודע על זה יותר ממני... לשניה: אני לא בטוח שאני מבין מה אתה שואל. האם אתה מתכוון לשאול למה אין תהליך של הזרקת חומר גנטי ממין אחד למין אחר אצל רב תאיים, בדומה למה שקורה אצל בקטריות? אני מניח שיותר משתלם לאורגניזם להמר על המטען הגנטי של יצורים מהמין שלו מאשר על אחרים, בגלל הצורך בפעולה משותפת של הרבה גנים ביחד. לתזמורת קאמרית אפשר, אולי, להוסיף סיטאר ולקבל משהו סביר, לפילהרמונית כנראה יותר קשה. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח, קיימים מקרים (אם כי כנראה נדירים למדי) בהם גנים יכולים לעזוב את המארח שלהם. אז יש העדר חפיפה בין אינטרס הגן לאינטרס המארח, כאן הברירה פועלת ברמת הגן ולא ברמת הפרט. דוגמא אחרת אפשר למצא אצל חיפושיות מסויימות, שם קיימת מערכת בשם מידאה (medea) שהורגת את כל צאצאי האם שלא ירשו את הגן הזה (בין אם מהאב או מהאם, כמובן בתנאי שלאם יש לפחות העתק אחד של הגן). אם הגן הזה נפוץ באוכלוסיה, הוא ינציח את עצמו ע"י יצירת חסרון ברירתי לאילו שאינם נושאים אותו. הדבר לא משרת את הפרט, עבור החיפושית נושאת הגן, חלק ניכר מצאצאיה ימות, אבל לגן לא אכפת (ליתר דיוק הוא "מעדיף" זאת ככה), כי הם מימלא לא נושאים אותו. גנים סרטניים הם לא המשתכפלים האולטימטיביים, הם גורמים לך נזק ומורידים את הסיכוי שאתה תייצר עוד עתקים שלהם ע"י יצירת הדור הבא. לעומת זאת אלמנטים חוזרניים, שפשוט משכפלים את עצמם בגנום בלי לפגוע בך (ולפעמים אולי אפילו יש להם תפקיד, ולו ככולא ברקים) מהווים חלק גדול מאוד מהגנום האנושי. ברמת התא (לא הגן) יש יתרון לתאים הנושאים גנים סרטניים, זו הסיבה שבגללה תאי סרטן מתפשטים (זו קצת טאוטולוגיה, אבל כזו היא תורתנו) אך עדיין היתרון הברירתי הוא לגנים לא מסרטנים, משום שהמסרטנים מורידים את יכולת היצור להעמיד את הדור הבא (כלומר יש לנו צורך לעשות "זום אאוט" ולראות שברמת השנים נבחרים המסרטנים, אבל לאורך הדורות הם הולכים ופוחתים). עדיין סרטן הוא גורם מוות נפוץ מאוד (אם כי כנראה חלק ניכר מזה נובע מכך שאבולוציה לא פעלה כראוי על אנשים זקנים, משום שהדור הבא כבר קיים והם בד"כ לא שרדו כדי להוליד עוד או לשפר את שרידות אילו שכאן) מה שמראה את כוחה של ברירה מקומית. |
|
||||
|
||||
מה הכונה ב-תפקוד כ"כולא ברקים"? מערכת המידאה- היא חיסול פיזי של הלארוות שאינן נושאות את הגן ע"י אלו שכן? |
|
||||
|
||||
ישנן השערות שגודלו של הגנום מגן עליו מנזקים מסויימים, כך למשל וירוס שעובר אינטגרציה לגנום, מאוד לא סביר שיעבור אינטגרציה לתוך אזור מקודד, היות ואילו מהווים חלק קטן יחסית בגנום. מידאה מקודדת לרעלן ארוך חיים ונוגדן קצר חיים (בהכללה), לאחר ההיפרדות במיוזה, ביצית שלא קיבלה את הגן לנוגדן (שצמוד לגן הרעלן) ולא קיבלה את הגן גם מהזרע, תמות בגלל התפרקות הנוגדן (כל החלבונים מתפרקים, רק בקצב שונה) כשהרעלן עדיין קיים (יוצר כשעוד היה רעלן ונוגדן). אין כאן התערבות פיזית של לרוות אחרות. |
|
||||
|
||||
תודה, מעניין מאד (ולא היכרתי את הסיפור על החיפושיות). אשר לגנים הסרטניים, זה בדיוק מה שטענתי. |
|
||||
|
||||
לא קשור בעליל (ראיתי לאחרונה סרט על סוג מסוים של דינוזאורים): מה ההיגיון האבולוציוני של קניבליזם? |
|
||||
|
||||
זמינות מזון גבוהה יותר? במקרה של קניבל אקטיבי (הורג את טרפו), חיסול המתחרים בנישה שלך? |
|
||||
|
||||
קצת סותר את שרידות הגזע, לא? אין כאן איזה ביולוג שיודע? |
|
||||
|
||||
''סותר את שרידות הגזע'' בדיוק כמו שני אריות שנלחמים, אולי עד המוות, על מי ירביע את העדר. |
|
||||
|
||||
שוב שרידות הגזע? מה איכפת לקניבל אם הגזע שלו ישרוד? אפשר לנחש שהיו, אולי, מינים שנכחדו בגלל קניבליזם מופרז. |
|
||||
|
||||
בסרט שראיתי היו בוגרים שאכלו את הצאצאים, ממש ערכו מרדף וצייד. אם כך השאלה שלי עוברת לאופן שבו נשמר האיזון בין קניבליזם לשרידת הדור הבא (והם לא נכחדו בגלל קניבליזם). |
|
||||
|
||||
כל בעל אקוריום יודע שדגים רבים אוכלים בשמחה את הצאצאים שלהם אם הם מצליחים. לא הבנתי את השאלה. ברור שהצלחה גדולה מדי בטריפת צאצאיך לא מבשרת טובות למין שלך, אבל עוד לפני כן היא לא איסטרטגיה מאד מוצלחת גם מבחינתך, כך שהיא לא עמידה בפני מוטציות יותר ידידותיות לילדים ולנכדים. זה אומר שאם המין הוא בר מזל (כלומר, המוטציות הרלבנטיות נמצאות במאגר הגנים שלו) ייווצר איזה שיווי משקל בין התועלת מטריפת הילדים של השכן שלך לבין הנזק שבאכילת הילדים שלך. |
|
||||
|
||||
גאוני, לא חשבתי על זה - תאכלו את הילדים של השכנים. |
|
||||
|
||||
אכן, אולי יש קשר בין מיעוט הקניבליזם אצל יושבי הערים לבין העובדה שכ10% מהילודים הינם כתוצאה מ"בגידה". למה להסתכן. 1 שתוק ותאכל את מה שמגישים לך! |
|
||||
|
||||
ה 10% אינם מתחלקים שווה בין המעמדות הסוציו-אקונומיים, מה שאומר שאם אתה עני מאד אולי אכילת (מי שאתה חושב שהם) ילדיך היא לא רעיון גרוע באמת. מצד שני, לאמא בטח יהיה דבר או שניים להגיד על זה ("בסדר, אז אתה לא אוהב מזון מהיר, אבל תשעה חודשים להכנת ארוחה אחת? מצידי תלך לאכול אצל האמא שלך"). |
|
||||
|
||||
1 לא אומרים איכס על אוכל! |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה הקשר בין זה לקניבליזם, אבל אישית אין לי שום סימפטיה לחולדים- יצורים איומים שאי אפשר להפטר מהם. כל פעם שאני מסתכל על התלוליות שלהם בחצר שלי אני מקלל את טליה שניידר ואת כל חסידי הגינות האורגניות באשר הם. אף פעם הם לא כותבים על היצורים האלו בספרי ההדרכה נוטפי הסילאן האורגני שלהם. |
|
||||
|
||||
סתם תירוץ להגיב. אבל יש לזה קשר לאבולוציה. ראה: |
|
||||
|
||||
יותר מהר מסרטן הראות. למזלי אני לא מעשן ולצערי אין לי הרבה זמן להקדיש לפעילות הדברתית. מה שכן ניסיתי זאת שיטת ההצפה. התפלאתי לגלות כמה מים אפשר לדחוף למחילה מבלי שתווצר שלולית. אני מתקשה להאמין שהכל נבלע במנהרות החולד. אולי יש מערה קרסטית מתחת לחצר שלי ובקרוב יפער בולען ואפול לתו |
|
||||
|
||||
מכיר את השבשבות האלו שעשינו שהיינו ילדים, להתקין על האפניים, ושהיום מוכרים כאלה במשתלות וחנויות מתנות? קנה כמה כאלה, ונעץ אותן בתלוליות של מנהרת החולד. אומרים שהויברציות גורמות לחולד להכנס לויברציות, ולמהר לעבור לדשא של השכן. |
|
||||
|
||||
זה בדוק? יש גם מכשיר אלקטרוני שאמור להרעיש ולהציק להם אבל בשני המקרים אני מתקשה להאמין שהויברציות מגיעות מספיק עמוק. |
|
||||
|
||||
זה בדוק. במו אזני שמעתי שאומרים שהויברציות גורמות לחולד להכנס לויברציות. וקצת יותר ברצינות: במדגם לא מייצג של הגינה שלי זה עבד, אבל אולי זה היה סתם צרוף מקרים. |
|
||||
|
||||
עידכון: שמתי מכשיר חשמלי כזה בגינה, ובמשך כחצי שנה היה שקט. לפני שבוע נגמרו הבטריות ותוך 24 שעות צצה תלולית ראשונה. אני לא יודע אם מדובר בצירוף מקרים, אבל מה שבטוח החלפתי בטריות. |
|
||||
|
||||
אבל הויברציות לא מזמינות sandworms? (ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Sandwormtripartit...) |
|
||||
|
||||
במקום תולעי-חול, השתמש בתרגום המשובח ''עקלתונים''. התרגום של הספר הראשון מתעלה בכמה מובנים על המקור. |
|
||||
|
||||
ממש לא נכון. התרגום הראשון (של לוטם) פספס כמה דברים מהותיים. סתם, מהשרוול: הוא תרגם Bene Gesserit כ"בנות גשרית", מתוך הנחה שזהו ביטוי עברי (כמו למשל "קפיצת הדרך" שהופיע בספר). אבל למעשה זהו ביטוי לטיני שהמתרגם כשל לזהות. המקור טוב בהרבה מהתרגום. |
|
||||
|
||||
מעניין. הביטוי הלטיני quamdiu se bene gesserit משמעו "כל עוד יתנהג כיאות", בקשר לתוקפו של מינוי. ואכן מלמד לא מעט על איך בנות גשרית מסתכלות על עצמן. תרגום של שמן לעברית לאור זה צריך להיות איזה ביטוי בארמית שמדבר על התנהגות נאותה של נושא משרה. הכי קרוב שמצאתי זה אֱינִישׁ מְהֵימְנָא (אדם נאמן). |
|
||||
|
||||
שמעתי על שיטה חדשה להפטר ממכרסמים בשדות אלפאלפא 1, ע"י יצירת תאורה חזקה על המחילות בשעות הלילה בחורף, מה שמשבש להם את השעון הביולוגי בכלל ואת מערכת הרביה בפרט. הנה לינק: או שפשוט תתפוס שיחה עם פרופ' אברהם חיים מאונ' חיפה: 1 כמובן ששיטה שפותחה עבור שדות חקלאיים גדולים לא תהיה בהכרח יעילה בגינה הביתית. |
|
||||
|
||||
1 למה לא אספסת? |
|
||||
|
||||
תודה רבה. בדיוק זרעתי כמה חלקות אספסת בתור עשב חיפוי( קראתי שזה מטמיע חנקן). אבל עכש"י חולד אינו vole. אם אדבר עם הפרופסור ותהיה לי אינפורמציה נוספת, אעדכן כאן. בינתיים נראה שהחולדים התיאשו והלכו לחפור בשדות זרים. אולי הם מחכים שנשתול בצל. |
|
||||
|
||||
מה אכפת לחולדים אם אתה שותל בצל או בשמש? |
|
||||
|
||||
לא קראת שהם חוששים מאור? |
|
||||
|
||||
לא היתה לי סבלנות לקרוא את המאמר השלם, אז אולי תוכל לעזור לי - איך מאירים (או חושבים להאיר) את המחילות? לחפש בעין מחילה מחילה ולשים בכל אחת פנס שיאיר כל החורף נראה לי לא כלכלי. |
|
||||
|
||||
לא סתם זמינות מזון, אלא מזון שמכיל בדיוק את מה שהטורף צריך, עד אחרונת החומצות האמיניות הנדירות. |
|
||||
|
||||
האם אדם האוכל אדם מקבל את קבוצת החלבונים המוגדרת חלבונים הכרחיים מן החי? (לא זוכר מי הם אבל, דומני שמבדובר במספר חלבונים הדרושים להתפתחות המוח בינקות ובגיל ההתבגרות, אותם גופנו לא יודע לסנטז) |
|
||||
|
||||
לא החלבון הכרחי, אלא חומצות האמינו (וחומצות שומן מסויימות). גוף האדם אמור לפרק כל חלבון שהוא אוכל בטרם הוא משתמש בחלקיו, ההנחה של שכ"ג שאדם מתפקד יכיל את כל חומצות האמינו הדרושות לתזונתו של אדם היא יותר מסבירה (למרות שיכול מאוד להיות שלא מדובר במקור מזון אידאלי, שכן הגוף מעדיף לסנטז לבד חומרים מסויימים ולקבל בעודף אחרים, בגלל שיעור ספיגה נמוך). מכל מקום, ביולוגיה היא מדע אמפירי, יש מתנדבים ? |
|
||||
|
||||
כדאי אולי להזכיר כאן שאדם מתפקד עלול להכיל גם טפילים שמשגשגים בגוף אנושי, וכן חלבונים שחודרים את המערכת החיסונית מבלי להתפרק (כמו החצוף הזה שגורם לקרויצפלד-יעקבסון) |
|
||||
|
||||
(דגדגן: in flowering plants, the beginning of embryogenesis is almost exclusively governed by maternal gene activity) |
|
||||
|
||||
אתה מחזיק בתוכך פיסת קוד חיונית, שבכלל לא הותאמה למערכות שלך. (דגדגן: Mitochondrial polymorphism had few effects on nuclear gene expression in females but major effects in males) |
|
||||
|
||||
מי שאינה מנויה על science תוכל לקרוא תקציר (לא ממש ברור) כאן. |
|
||||
|
||||
הביטוי Mothers curse הוא פרפראזה על שם הספר Adam's Curse שמדבר (בין שאר הדברים וההגיגים) על הידלדלות כרומוזום Y עד להכחדתו הצפויה עוד כך וכך שנים. ספר מצוין, בתרגומי. |
|
||||
|
||||
לא הייתי בונה על זה. |
|
||||
|
||||
על מה, על היכחדות כרומוזום Y? כדאי שתתחיל לחשוב על זה, זו אפשרות ריאלית, בעוד עשרים אלף שלושים אלף שנה. |
|
||||
|
||||
יש לך תופעה שקיימת עשרות מליוני שנים לפחות, באמת נראה לך נבון להמר על זה שהיא תעלם בעוד הרף עין (עשרות אלפי שנים) ? כרומוזום Y ממלא כמה תפקידים, בינהם סימון תוכנית ההתפתחות הזכרית (להבדיל מברירת המחדל הנקבית), לכן העלמות שלו תהווה קפיצת מדרגה, ולא צעד הדרגתי (כמו מעבר של גנים לא הכרחיים לכרומוזומים אוטוזומליים), מה שמאוד לא סביר אבולוציונית. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, פשוט הניוון שלו לא מצביע על שום צעד בכיוון. |
|
||||
|
||||
מעניין: http://en.wikipedia.org/wiki/Y_chromosome#Shrinking |
|
||||
|
||||
אמת, זה העניין. ובנוסף - מגמה של הידלדלות הזרע הגברי בכל העולם, גם באיזורים לא תעשייתיים, מסיבות לא לגמרי ידועות, לעומת יציבות הזרע אצל קופי אדם, למשל. |
|
||||
|
||||
העיתונאית מארה הביסטנדאהל כתבה ספר על "העלמותן" של 160 מליון נשים (איזו מילה בעברית יכולה להעביר את המשמעות של female בלי להכניס רמזים לחיות?). בעזרת בדיקות אולטרא-סאונד הורים בוחרים שלא להביא אותן לעולם, ותופעת הברירה המינית קורית בסין, מרכז אסיה, הבלקן, אמריקאים ממוצא אסיאתי, וגם זוגות ליברלים מתקדמים. היא טוענת שניכרת טביעת ידם של ארגונים מערביים, כמו תמיכה של ארגונים אמריקאיים שחלה עוד בשנות החמישים כשהגבלת הילודה היתה מטרה לארגונים שמרנים שהתנגדו להתפשטות הקומוניזם ומטרה של אירגונים ליברלים שנילחמו בהתפוצצות האוכלוסין. |
|
||||
|
||||
אם מדובר בעוברי-נקבות או בתינוקות-נקבות, נראה לי ש''בנות'' יתאים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |