בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/12/07 12:54
כלל לא מוזר 465963
כבשה • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 14/12/2007, 13:53
חשבתי שתגיב כך. תתרכז, תנסה שוב ואם תגיד לי שוב שזה לא מובן, אני אכתוב את זה אחרת.
כלל לא מוזר 465964
כבשה • בתשובה לכבשה יום ו', 14/12/2007, 13:56
אם זה עוזר: במשפט האחרון - ניצה היא לא המטרה.
כלל לא מוזר 465968
דב אנשלוביץ • בתשובה לכבשה יום ו', 14/12/2007, 15:33
במשפט הראשון לא הבנתי מהו "מודל כזה" ולְמה דומה מדינה שבה וכו'. יתר הדברים היו איזה המשך רעיון, אבל כיוון שלא הבנתי את ההתחלה, היה קשה לי להבין את ההמשך וכשהגעתי לניצה כבר לא הייתי במצב שיכול לקשרה לעניין.
אולי במקום לשוב ולהתעמק אחזור אולי יותר בברור על טענתי בתגובתי הקודמת.
אני אומר שבכל משטר, כשצריך להחליט על משהו, יש בסופו של דבר מישהו שהוא איש או קבוצת אנשים שבידיהם ההחלטה הסופית.
אני טוען שבמשטר דמוקרטי תקין מי שצריך להחליט הוא הציבור, או נציגים שלו בתנאי שהם באמת מבטאים את רצונו.
תיאורטית, כל יחיד וכל קבוצה יכולים לעשות שטויות כמו הדוגמה המוזרה שהבאת בדבר בני יוסף. זה כלל לא קשור לעניין. יכולה להיות דמוקרטיה שבה העם עושה שטויות או לא עושה שטויות, ויכולה להיות דיקטטורה, או מדינה שבה סמכות ההחלטה בידי איזו קבוצה מצומצמת , שהם כן או לא עושים שטויות.
עשיית השטויות כשלעצמה היא בלתי תלוייה.
אני ציפיתי למענה לטענתי זו. אולי דבריך הם מענה מתאים, אבל באמת לא הבנתי.
כלל לא מוזר 465989
כבשה • בתשובה לדב אנשלוביץ שבת, 15/12/2007, 2:19
את המודל אתה הזכרת בתגובה עליה עניתי.
אני לא מספיק פלצן בכדי לקשר ל3 תגובות למעלה מזו.
גם אני אחזור על תגובתי הקודמת, מבלי להתעמק, או להתחמק.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות