בתשובה לחזי, 06/12/01 8:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם שנות השישים בארה"ב היו תקופה של פריחה כלכלית. אמנם מלחמת וייטנאם עמדה ברקע, אבל חיי היום-יום של האמריקאי הממוצע היו טובים. לגבי המצב היום, למעשה יפן נמצאת במצב כלכלי קשה מזה למעלה מ- 10 שנים וגם באירופה העניינים צולעים כבר מתחילת שנות ה- 90'. כעת הצטרפה ארה"ב לממותנות ולכן המיתון נהיה גלובלי. המיוחד במצב הכלכלי הנוכחי הוא החובות העצומים של האמריקנים לשאר העולם. אזרחי ארה"ב, שהאמינו שבידיהם מניות ששוות מיליונים, הרשו לעצמם להכנס לחגיגת קניות מעבר למה שמשכורתם החדשית איפשרה להם. את הכסף הנוסף לוו מבנקים אמריקאיים, אשר בתורם לוו את הכסף ממשקיעים בחו"ל. התוצאה היא שארה"ב חייבת כסף רב למדינות זרות - בעיקר אירופה ויפן. בעלי ההון במדינות אלו בחרו להשקיע את כספם בדולרים ירוקים גם מפני שהמצב בבית - מיתון מתמשך - לא נראה מבטיח במיוחד. כעת אם, מסיבה כלשהי, יחליטו המלווים הזרים לעבור להשקיע את כספם במקום אחר ייגרם זעזוע גדול לכלכלה האמריקאית. הבנקים בארה"ב, שיאבדו את מפקידיהם, ידרשו אז מן האזרחים להחזיר את ההלוואות שלקחו ואנשים רבים יאבדו כתוצאה מכך את ביתם ורכושם. לכן ממשל בוש מנסה, אולי בכל מחיר, לשמור על ארה"ב כמקום השקעה אטרקטיבי לזרים. אגב, אחת הדרכים לכך היא לייצר מלחמות בעולם, מפני שבאופן מסורתי זרים נוטים לבטוח בדולר האמריקאי בתקופות משבר - כלומר להשקיע את כספם בארה"ב. ולמה כל זה קורה? אולי מפני שיש גבול כמה זמן אפשר רק ללוות וללוות מאחרים, מבלי לשלם... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |