|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא. יש להם אתר, אבל הם כותבים שם רק את הכותרות ואת פסקת הפתיחה. אחרי הכל - אין להם שום אינטרס לפרסם את הטקסט המלא באינטרנט... |
|
||||
|
||||
ול"מעריב" ו"הארץ" (שלא לומר NYT) יש אינטרס לפרסם את כל התכנים שלהם בחינם באינטרנט? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אז אולי תנחש גם למה הם עושים את זה בכל זאת, ומה ההבדל (אם יש כזה) בין האינטרס שלהם לבין זה של העיתון של דובי? |
|
||||
|
||||
אני מנחש שהתשובות הנכונות הן ברוח ההסברים בפתיל Mitoon and stuff. מישהו סיפר למישהו שחבר של שכנה שלו אמר שבאינטרנט אפשר לעשות ימבה כסף מלתת דברים חינם. (אגב, המהלך של Ynet1, אם יתבצע כמתוכנן, נראה לי כמו דרך סבירה להרוויח ממהדורה מקוונת של עיתון היוצא בדפוס). למעסיק של דובי יש, לפי ניחושי, מעט מאד מנויים שמשלמים דמי-מנוי גבוהים, יחסית, וזה עיקר ההכנסות שלו - לא מכירת מודעות. פרט לכך, אין לו כיסים עמוקים, יצר-הרפתקנות, בעלויות-צולבות בחברות אינטרנט ושכנות שמישהו סיפר לחבר שלהן. 1 הגבלת הגישה לאתר (מלבד הדף הראשי) למנויים בלבד, כאשר דמי-המנוי נגבים באמצעות ספקי האינטרנט. |
|
||||
|
||||
טל כהן כבר הקדים אותי כשכתב את מה שהוא גם דעתי: אם הם עושים את זה, סימן שיש להם אינטרס מאד ברור ומוחשי. ההסבר שלך היה תופס אולי לפני שנה-שנתיים, אבל מאד לא סביר שסכומי כסף עצומים יישפכו גם בעת הקשה הזאת על משהו שעושים כי החבר של השכנה אמר שזה כדאי. לגבי כדאיות הצעד המתוכנן של ynet, לעומת זאת, אנחנו מסכימים לגמרי. בקשר למעסיק של דובי, אני מציע לו לעשות מה שעשה בזמנו מגזין Wired, כלומר להעלות את התכנים בחינם לאינטרנט אבל רק מספר שבועות לאחר פרסומם בדפוס ורק את הכתבות המרכזיות. נראה לי שצעד כזה מייצר מודעות גבוהה לקיומו של העיתון ולאיכותו, בלי לפגוע משמעותית בהכנסות של מגזין שאולי לבעליו אין כיסים עמוקים אבל למנוייו בכוח ובפועל דווקא יש. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאת המגזין הזה מעניין פחות מספר הקוראים, ויותר סוג הקוראים - כרגע מדובר בעיקר בבנקאים ומשקיעים, שאפשר לפלח אליהם פרסומות בצורה מיטבית. (למעשה, יש בעיתון הזה כמה דברים ממש לא אתיים, שגיליתי רק בימים האחרונים, כמו בעלי חברות שרוכשות שטח פרסום, שמקבלים כבונוס טור מערכתי לכתוב בו דעות שלהם, בלי לציין את הקשר הכספי שלהם לעניין. זה אמור להעלם בתכנון מחדש של המגזין, שיקרה בעתיד הקרוב). |
|
||||
|
||||
דובי, דומני שקראתי פעם שאתה אינך נמנה עם הבעלים של האייל הקורא. אז מי הבעלים? טל כהן? שי כהן? אחרים? למיטב ידיעתי רוב העבודה באייל נעשית בהתנדבות, ובכל זאת אני מניח שישנן הוצאות למיניהן. הן ממומנות במלואן מהפרסומות? או שכיסו הפרטי של מישהו משלם את ההפרש? בקצרה, מה הבסיס הכלכלי של האייל? |
|
||||
|
||||
בתור חברה פרטית בעליל, הבסיס הכלכלי שלנו אינו חשוף לציבור. על כן, אני אשאיר את חשיפת הפרטים לשיקול דעתם של הבעלים. |
|
||||
|
||||
היית מוכן לקבל תשובה דומה ממשה ורדי ואמנון דנקנר? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי מעריב הוא חלק מחברה הנסחרת בבורסה, ולכן היא ציבורית וכל הקשרים שלה נחשפים ברבים. ידיעות דווקא לא, אבל הקשרים ידועים ברבים. עבור האייל, מספיק לציין שעלי לא מופעלים שום לחצים תאגידיים או כלכליים (לא כאלו שאני מודע להם), ואני הסמכות האחרונה בכל מה שנוגע להחלטות מערכת באייל. אני, כאמור, לא מקבל משכורת מאף אחד, אז אני גם לא מחוייב לאף אחד באייל. אם יתעורר חשד כלשהו, אני אהיה בין הראשונים לחשוף את מקור הבעיה. האייל חשוב לי מדי, ולפחות חלק מהבעלים - הרבה פחות (על האחרים אני סומך בעיניים עצומות). |
|
||||
|
||||
הטיעון שהאייל (או כל כלי תקשורת אחר) הוא חברה פרטית ולכן איננו חייב בדיווח, הוא מתחמק בלשון המעטה. אני מקווה שהסטנדרטים שאתה דורש מעיתון, הם גבוהים יותר מהסטנדרטים שאתה דורש מ''עלית''. אינני חושב שיש צורך להציג דוגמאות, ואולי רק אזכיר את אופני הדיווח השונים של פרשת נמרודי. אינני חושב שהחלטות ב''אייל'' נקבעות על סמך שיקולים זרים. אבל אמנון דנקנר יכול לטעון עכשיו טיעון דומה לשלך (נמרודי לא מתערב לי בתכנים), ואם לא הייתי מודע למבנה הבעלות במעריב, הייתי צריך לקרוא את הידיעות במעריב בצורה שונה, פחות ''נכונה'' לטעמי. בקיצור, אני כצרכן תקשורת, מעדיף לסמוך על עובדות, ולא על אמירות. |
|
||||
|
||||
אני לגמרי מבין את הטיעונים שלך, ואף מסכים איתם, אבל זה באמת לא היה מסמכותי לפרסם. אבל הנה בא טל ופתר לנו את הדילמה. עכשיו אפשר לסמוך עלינו? |
|
||||
|
||||
האתר נמצא בבעלות משותפת שלי, של שי כהן, ושל ערן טרומר. אין מקום לפרט כאן את גודל החלקים היחסי. האתר שוכן על שרת בבעלות חברה פרטית, ששי כהן מנהל. הוצאות השרת גבוהות, אבל השרת לא מתוחזק באופן מיוחד עבור "האייל". ההוצאות השונות ממומנות מכיסי הבעלים. ההכנסה (מפרסומות בלבד, אין לאתר הכנסה ממקורות אחרים) זניחה לחלוטין, משום שאנו לא מוכנים לשלב פרסומות Flash באתר. |
|
||||
|
||||
זה באמת באמת לא ענייני, אבל האם הסכמה לפרסומות Flash היתה הופכת את ההכנסות מפרסום מ"זניחות לחלוטין" ל"משמעותיות" או שמא רק ל"זניחות למדי"? |
|
||||
|
||||
לא ניסינו - לא יודע. |
|
||||
|
||||
מה לגבי פרסומות פלאש בדף העזרה, המערכת, תנאי השימוש, החיפוש באתר או הארכיון? אפילו פלאש או שניים בסקרים ישנים לא יציקו לעיניי. לא שזה כ"כ משמעותי מבחינת פיננסית לדבריך, אך האתר מבוסס ויכול לדרוש הכנסות ראויות גם מפרסום חסר בושה. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה שואל: "מה לגבי פרסומות פלאש באפס נקודה שלוש אחוז מהדפים הנצפים"?1 גם אם נניח שפרסומת מפלאש מכניסה פי עשר מפרסומת רגילה (אולי, אין לי מושג), ההשפעה הכוללת של ההצעה שלך תאפשר לכל אחד מבעלי האתר לקנות עוד סופגניה לחג, בחודש טוב במיוחד. 1 המספר 0.3 נשלף מהשרוול, אבל הוא לא רחוק מהמציאות לדעתי. יתכן אפילו שהמספר האמיתי נמוך יותר. |
|
||||
|
||||
יודע מה, לא הייתי מתנגד גם לפלאשים במאמרים ישנים, קרי - מאמרים שפורסמו לפני למעלה מחודש ואינם מככבים בדיונים המתמשכים באופן שוטף. אך מכיוון שהדיון ממילא היפותטי ונטול-תעריפים, אני פורש ממנו בזאת. עשו כטוב בעיניכם, בינתיים אין לי טענות*. * להוציא החצר האחורית. |
|
||||
|
||||
ואני כן הייתי מתנגד. פלאש היא טכנולוגיה מדהימה שמבוצעים בה מעשים מגונים לאור יום. במקום לשמור את השימוש בה למקומות שבהם היא דרושה, קופצות לעיני פרסומות בלתי רצויות מכל אתר. אם אני מעוניין במוצר ספציפי, הייתי שמח לראות אותו מסתובב בתלת מימד באתר המידע עליו. זהו השימוש הנכון לפלאש. הבו לנו אתרים נטולי פלאש! |
|
||||
|
||||
אם באמת צריך לגייס כסף לאתר ,מה בדבר שיטת הערוצים הציבוריים האמריקאיים שנסמכים על תרומות הצופים. אבל בגלל שהם מכירים את צאן מרעיתם הם מפסיקים את השידורים הרגילים שלוש ארבע פעמים בשנה, ובמשך כמה ימים משדרים תוכניות מיוחדות ונדירות כחלק ממסע התרמה. זה עובד http://www.thirteen.org/cgi-bin/join |
|
||||
|
||||
פרסומת פלאש יכולה להיות יפה יותר וגם מעיקה פחות: למשל כי אפשר להגיע בה ל"משקל" (גודל קובץ) מאוד נמוך. אפשר לבצע בה זוועות, אבל הבשורה שלה טובה ויפה כמעט לכל תחום (פרט לעלות המוגדלת של יצירת הסרטונים). |
|
||||
|
||||
אם נתעלם לרגע מהפרסומות הקופצות הבלתי נסבלות, הרי שלא אישית אין שום דבר נגד פרסומות פלאש. מה שכן יש לי בעיה איתו הוא פרסומות עם קול - לדוגמא הפרסומות של "דפי זהב", או של הלוטו, שהן בלתי נסבלות בעליל כשאתה יושב עם רמקולים שעדיין מכוונים לפול ווליום מהזמן שהקשבת לאלבום האחרון של פטבוי סלים, ופתאום בגלל תנועה לא מחושבת של העכבר, זעקת "כמה?!" מרה מהדהדת ברחבי העמק. (אני לא באמת גר בעמק. למעשה, אני גר על גבעה. צרפתית אפילו. אבל זה בשביל האפקט הדרמטי). |
|
||||
|
||||
פרסומות עם קול הן חוצפה פולשנית ומגעילה; יש לעקרן משורש כולל להצביע נגדן ברגליים או בניתוק רמקולים (מישהו אמר Adbuster?). מצד שני, זה מודל הסיפוח הזוחל של הפרסומות, הן משתלטות על כל חלקה טובה ובניגוד לרצונך (אך בתיאום מושלם עם רצונך לא לקנות שירותים שאתה נהנה מהם, כמו גלישה באתרים). |
|
||||
|
||||
השאלה החשובה היא במידה והאייל היה במצב שבו או שהוא היה עובר לתשלום מנויים מה שהיה מוריד את כמות הקוראים בו, או שהוא היה שם פרסומות פלאש מעצבנות בגלל שלולה זה הוא היה נסגר מה היית מעדיף? שיסגר, או לסבול פלאש? במידה וכן היית מעוניין להפוך למנוי, לכמה אתרים היית מוכן להפוך למנוי וכמה כסף היית מוכן להשקיע באתרים שעוד לא הוכיחו כי הם שווים דמי מנוי שלך אולם ללא הכסף הם יסגרו. אני באמת לא אוהב את הפלאש שקופץ באתרים רבים אולם אני מקבל אותו כרע הכרחי להצלחת האתר להשאר באוויר. ביום שבו ימצא פתרון אחר אני יותר מאשמח, כרגע זה מה יש |
|
||||
|
||||
למה לא לשלב פרסומות פלאש באתר? (אתה מתכוון לבאנרים בראש העמוד שהם במקרה פלאש, או לפולשניות המבחילות שקופצות באמצע המסך?) |
|
||||
|
||||
בתור סתם קורא ומגיב מעניין אותי לדעת (מתוך סקרנות גרידא) 1. מה היה (וישנו) ה"אינטרס" שלכם (המקימים/הבעלים) בהקמת וקיום האייל? 2. מה האינטרס של העורך (בביצוע עבודה ללא שכר)? 3. האם יש איזה שהוא "אני מאמין - חזון" לאייל? לתשובותיכם אודה. |
|
||||
|
||||
את האתר הקמנו מתוך רצון לאפשר דיון מעמיק ואמיתי במגוון נושאים - דיון שלטעמנו לא היה יכול להתקיים בשום מדיה שהייתה בנמצא בעברית בעת שפתחנו את האתר. כיום, יש מספר אתרים דומים לאייל - אבל אני חושב שאנחנו עדיין שומרים על היחוד שלנו, גם מבחינת רמת הדיון וגם מבחינת מגוון הנושאים. האינטרס שלי בעסק, חוץ מהעובדה שהאייל הוא הבייבי שלי (ושל טל, כמובן), הוא ההנאה שלי מהדיונים שמתנהלים כאן, והרצון שלי שהאתר ימשיך להוות במה אופטימלית, כולל חופש דיבור נרחב ככל האפשר. זה, פחות או יותר, ה"אני מאמין" של האייל. לעוד קצת פרטים, אתה מוזמן לקרוא את המאמר הראשון שהתפרסם באייל, פרי עטי: דיון 1 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |