![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אשה מסוימת המשילה חבר טוב לחזיה טובה: הוא נדיר וקשה להשגה, הוא אינו מעיק, אינו לוחץ, ולרוב אינו מורגש כלל, אבל כאשר יש צורך - הוא שם כדי לספק תמיכה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וכשהבעל מגיע מחביאים אותו בארון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הוא גם מלטף מקומות רלוונטיים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יפה | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הבדיחה מופיעה בהמון וריאציות. לפני שנים אמר מני פאר, שהנחה איזשהו אירוע ממלכתי: "מנחה זה כמו חזיה - לא ממש צריכים אותו, אפשר בלעדיו - אבל הוא מחזיק את כל העסק, שלא ייפול". | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פחות יפה | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |