בתשובה לאביב י., 29/11/07 1:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אותי מעניינים דווקא אלה שיש להם רק חבר אחד. האם כל השאר "ידידים"? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לסמן אחד הייתה המחשבה הראשונה שלי, לפני שראיתי את הגדרת החבר שבאה אחרי שאלת הסקר. כי אם לא מחשיבים את בן הזוג (נניח שהוא משפחה?), ולא את בני המשפחה, יש בדיוק בחורה אחת בעולם שאם הייתי באמת צריכה אותה, הייתה באה אלי לא משנה מאיפה ולא משנה מתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא! לא ידידים, חברים לעבודה אוליי, שכנים נחמדים אוליי, בשום מקרה לא ידידים! כל השאר פשוט התנדפו. עם השנים, וההתרחקות הפיזית הכמעט בלתי נמנעת מחברי הילדות-תיכון-צבא-אוניברסיטה-מילואים. ולאחר הגירושין, אשר בעקבותיהם כל אשר נותרו נשואים מתרחקים ממך כמו מאש, מחשש שזה מדבק. נותרים אחד או אחת אמיתיים, אשר איתם מנהלים שיחות נפש ארוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים אפשר לשפוך את הלב, ושעדיין ישאר שם משהו? כמה "שיחות נפש" אפשר כבר לנהל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאלה שמנהלים רק שיחת נפש אחת, אבל היא נמשכת כל החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא! קורה לך דבר מעניין ויוצא דופן לפחות פעם בשבוע? הנה משהו לדבר עליו בשיחה הבאה..... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו לשיחות נפש? לא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |