|
||||
|
||||
נו? "שלא משיקולי עבודה"- כלומר, לצרכים חברתיים ולא רק לצרכי עבודה. אפילו אם אנחנו במקרה גם עובדים ביחד. לא? |
|
||||
|
||||
לא נראה לי. אחרת אפילו אני הייתי הופך להיות פופולרי להפליא. יש אנשים שאנחנו נפגשים איתם כל יום (בגלל שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם), ובגלל זה נוצר ביננו קשר שהוא הרבה יותר מ"למה לא באת לישיבה?". בגלל שאנחנו נפגשים איתם כל יום, יושבים איתם ואוכלים איתם, אנחנו גם מדברים איתם שיחות חולין, על מזג האוויר, הילדים, המשפחה, ספרים, סרטים, פוליטיקה, טיולים, חוויות ועוד. ועדיין, זה לא ממש חברות, וזה בדרך כלל נעלם שנה או שנתיים אחרי שהפגישות היומיומים נפסקות. |
|
||||
|
||||
אוקיי. אני מניח שאם אבן-הבוחן היא כמות הזמן שההיכרות מחזיקה מעמד אחרי סיום העבודה/לימודים, אז מניסיון העבר שלי אתה צודק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |