 |
היום הופיעו רוני בר און ויולי תמיר בתיקשורת. מה שהכעיס אותי הואר בעיקר דיבוריה של יולי תמיר. היא מספרת שהוחלט על רפורמה, הממשלה התחייבה להפחית את מספר התלמידים בכתה ולהחלטה יש תוקף חוקי. כשומעים את האישה הזאת, רואים עד כמה היא עברה תכנות להתנהגות פוליטית. אינני יודע אם המורים עשו עבודת איסוף של החלטות והבטחות ממשלה במשאים ומתנים, אבל יש המונים כאלה שמוסמסו ונשחקו. העלאות השכר הן בגדר פארסה בגלל ההתמשכות והפריסה שלהן. השיטה הזאת של המתיחה והפריסה על פני שנים רבות הגיעה לשיא גרוטסקי בהחלטה הראשונה לגבי ניצולי השואה; לפרוס לאנשים בני +80 עד 2012. תוספת של 8% שתתפרס על פני מספר שנים ותבוטל אם לא תהיה רפורמה. ממש יחסי הורים סמכותיים וילדים. הרי 8% הם פיצויי שחיקה. כל הדיבורים על מורים גרועים (שהם אמת), יכולים להאמר על ידי תלמידים או הורים אך לא על ידי הממשלה שאחראית למצב הזה. האם המורים קבעו את תנאי הקבלה או הממשלה והמוסדות האקדמיים? כמו הטענה של שטרן לגבי המשטמטים מסיבות רפואיות. חבל שגם אנחנו משתפים פעולה בדמגוגיה הממשלתית הזאת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש