|
אבוי, ידעתי שזה יבוא, כשציינתי את ה-reference של Jouvet ו-Dement משנות ה-60. מה לעשות, ואני מסכים עם כל מלה שלך. בניסוי ההוא מוחם של החתולים לא נותח, אך צטטתי את החוקרים המתארים את סבל החתולים לאחר מניעת שנת REM (וחלימה). היתה לי גם כוונה מיסיונרית משהו בכתיבה הזאת, והיא לרמז שחתולים הם עילאיים יותר ממה שמקובל לחשוב, עקב הדמיון האנטומי למוח האדם. לידיעה אגב, האונות הפרונטליות, שהן המבנה העילאי הגבוה ביותר באבולוציה, מפותחות אצל חתולים הרבה יותר מאצל כלבים. הן אחראיות בין היתר לתושיה יצירתית, להתנהגות אקספלורטיבית, לדחיית סיפוקים (לא להיות "לחוץ בזמן") ויכולת לאינטגרציה וקואורדינציה בו זמנית של מספר אלמנטים. ירח הדבש בו האנושות גלתה לראשונה את החתול כפי שהוא באמת, היה, אגב בסביבות 3000 לפה"ס במצרים. היתה להם בין היתר אלה-חתול, בשם בסתא. בסיפור יוסף התנ"כי (וכמובן ממקורות אחרים) אנו למדים על כך שהמצרים גם אגרו חיטה בממגורות למספר שנים, ושווקו אותה בעיתות רעב לכל האיזור. מיהו היצור הקטן היכול לסכל יוזמה כלכלית כזאת? כמובן, העכבר למינהו, החודר לממגורות, מתרבה, ומרבה נזקיו בחיטה. סביר איפוא להניח שהחתולים הגנו גם, ובגדול, על הכלכלה המצרית. הערצתם של המצרים לחתול לא ידעה גבולות: בסביבות גיזה, גילו ארכאולוגים אנגלים בסוף המאה ה-19 איזור קברים, ובו לערך 20,000 חתולים חנוטים. בעיוני בטבלה שהתפרסמה ב-"הארץ" על חיות ששמשו לניסויים, לפי סוג, במעבדות האוניברסיטאות, בשנת 2000, שמחתי ביותר, לא נעים לאמר זאת, כשראיתי שבטכניון לא השתמשו אפילו בחתול אחד.שמחת עניים, אבל בכל זאת.
|
|