 |
ב. נו, הפעם אני נאלץ לדחות את המלצתו של ניקו. אני לא בטוח שהוא היועץ העדיף לענייני דמוקרטיה מתגוננת. דמוקרטיה זה לא בדיוק הפורטה שלו. חוצמזה, אם זכרוני לא בוגד בי הוא ממליץ בפירוש לא להשתמש בצבאות זרים - כי מזימתם כבר נרקמה - אלא להעדיף צבא שכיר כשהנסיך צריך תגבורת.
ג. לא. כאן אני חולק עליך לגמרי. אני חושב שיש למילים משמעות שונה כדי שנשתמש בהן ללא היסוס בהתאם למשמעות שלהן. מה ההבדל בין יריב לאוייב? כשאנחנו משחקים שח ושינינו רוצים לנצח, אנחנו יריבים. כששני אנשים מפוצצים אחד לשני את הפנים במסגרת אליפות העולם באיגרוף, אנחנו עדיין מדברים על יריבים. כמו כן, אם שני עסקים מתחרים - בפירסומת, מחירים וכו' - על אותו פלח שוק, אפשר לקרוא להם יריבים. אבל אם שני המתאגרפים יפגשו ברחוב, ויפוצצו איש לרעהו את הפנים, הם כבר לא יריבים. אז לדעתי ראוי לקרוא להם אייבים. ואם בעלי העסקים יגייסו את המאפיה כדי לתת לשני הצעה שאי אפשר לסרב לה, אז הם אינם יריבים או מתחרים. אז הם אוייבים.
להבנתי, יריב הוא מישהו שיש לו אינטרס מנוגד לשלי ושנינו פועלים למימוש האינטרסים שלנו במסגרת כללים אשר מקובלים על שנינו. לכן במשחק שח אתה יריב. ובאליפות איגרוף אתה יריב, ובתחרות עסקית אתה יריב. אפילו כשאני תובע אותך למשפט, אתה יריב ולא אוייב. אבל אנחנו הופכים מיריבים לאוייבים כאשר אין מערכת מוסכמת במסגרתה מותר לנו לפעול למימוש האינטרסים שלנו. אם אנחנו רבים על כללי המשחק, אנחנו לא יריבים במשחק. אנחנו אויבים חסרי כללי משחק. ובמצב כזה באמת רק צד אחד יכול לנצח. ובמצב כזה, (תשאל אפילו את ניקו) כדאי לך לדאוג באופן טוטאליטארי שזה יהיה הצד שלך. עם קבוצת וייס (כמו עם יאסין) אין הסכמה על הכללים. יתר על כן, כפי שראית כאן, אין אפילו הסכמה על המילים בהן יכתבו הכללים.אני מצטער שזה לא מעודן מספיק, אבל אני באמת מאמין שאם הקבוצה שלו תנצח, יתר הקבוצות יפסידו - אם לא את החיים אז את טעמם.
ד. וייס האיש מתועב בעיני וייצרי האפלים היו מסופקים לרגע אם הייתי רואה אותו תלוי בכיכר. אבל בכל מה שכתבתי פה, הוא, כמו פורת, אינם אלא משל - פרסוניפיקציה של רעיון. אין חשיבות לכמה הוא חשוב בימין הקיצוני ולא מפניו אני מזהיר, אלא מהרעיונות שהוא אחד (במקרה ידוע, לשימצה) מנושאיהם ומפיציהם.
|
 |