|
כאשר מעלים על הדעת את הוריאנטים וההתפתחויות הלוטות בחיק העתיד, צריך לזכור נקודה עיורת קוגניטיבית הנפוצה בבני אדם: אנו מתקשים להעלות על הדעת אפשרויות שהן קשות מדי להכרתנו. נראה שההתפתחות הבאה צריכה להיות לא בכיוון הפרטני שאתה מעלה אלא בכיוון קולקטיבי יותר: הטרדה, רדיפה, מעצרי מנע, כליאה וגירוש קבוצתי של כל מי שיתבטא בעד פשרה מסוג כלשהו עם מישהו שאינו "אנחנו". מובן שאיני בא להתנבא האם האופציה הנ"ל תתממש או לא. מה שאני אומר הוא שהאידיאולוגיה הרצייה והנכונות הנפשית כבר קיימות. צריך רק לחשוב על מסכת ההתבטאויות על "פושעי אוסלו", על "רובים לרוצחים" וההתבטאויות החוזרות ונשנות אשר כבר אינן מיחסות את הפיגועים והקסאמים וכיוב' לפלשתינאים אלא לשמאל התומך בהם. זמן רב התפעלנו כיצד פועלת הדמוקרטיה הישראלית בחברת מהגרים שהגיעו רובם ככולם מחברות נטולות כל מסורת דמוקרטית. בשלב זה, אפשר כבר להודות כי כמו בכל חברות המהגרים, תרבות החברה החדשה היא מעטה שביר העוטף ומכסה ליבה של התנהגויות, אמונות ואידיאולוגיות שמקורן במולדות הישנות. נראה שהרבה מאוד אנשים לא היגרו לכאן כדי להיות "יהודים", הם היגרו לכאן כדי להיות ה"רוסים" של ישראל. תחושה ממש סוריאליסטית אופפת אותך, למראה מאמציהם להפוך את ערביי 48/ הסמולנים וכו' ל"ז'ידים של ישראל". ונראה שהדחף הזה קיים אצל קבוצות עוד יותר גדולות גם אם הוא אינו דומיננטי ובלבדי בתפיסות שלהם.
|
|