|
מאסתי בליענות לחקירותיך. אני התייחסתי לשרשור הזה כדיון הדדי. לצערי, את אינך מתייחסת אליו כאל דיון אלא כאל מעין חקירה או ויכוח, כפי שניכר בתגובותיך לדבריי מאז תחילת הדיון: בסגנון התוקפני והעצבני, בגישה המתלהמת ובדרישות החוזרות ונשנות. שימי לב לכך שמתחילת ההתכתבות בינינו עניתי לכל הודעותיך באריכות ופירוט, עניתי לכל דרישותיך וחזרתי והסברתי את דבריי, וכל זאת בנימוס. על כך זכיתי בתגובות קצרניות שמתוכנן איני בטוח שאכן קראת את דבריי, וכולן מנוסחות בתקיפות שאי אפשר לטעות בה. למעשה, לאור תגובתך האחרונה, אני בספק שאכן קראת את תגובותיך שלך אי פעם. לדוגמא, ההאשמה "*אתה* הוא זה שטען לאוקסימורוניות - *אתה* זה שטרם הוכיח אותה". משום מה בפנייתך אליי ראית צורך לעטר אותי בשתי קרניים - *אתה*. כאן גם מובהר לי סדר העניינים בדיון: מקומי - הוכח או שתוק. מקומך - להגיד לי שלא הוכחתי. כמובן שבעינייך אין שום סיבה שתתרמי לדיון משהו מלבד הידיעה שדעתי לא מקובלת על כולם. לכן, מאחר שאינך רוצה או שאינך מסוגלת לדיון, ואני איני רוצה בויכוח (ובמילא כישורי הויכוח שלך גם הם לא מרשימים) אני מפסיק את השתתפותי בשרשור הזה.
|
|