|
||||
|
||||
...אבל אפשר להתנחם בנתונים מחמיאים (נניח...), כמו למשל: 3. תנאי עבודה (מעתיקה רק מה שמנחם אותנו): • במדינות הארגון מספר שעות ההוראה הפרונטליות הממוצע של מורה בתיכון הוא 663 בשנה, ובישראל הוא 665 בשנה. • במדינות הארגון מספר שעות העבודה הממוצע בבית-הספר של מורה בבית-ספר יסודי הוא 1,129 בשנה, ובישראל הוא *1,221* בשנה. • במדינות הארגון מספר שעות העבודה הממוצע בבית-הספר של מורה בחטיבת הביניים הוא 1,131 בשנה, ובישראל הוא *945* בשנה. • במדינות הארגון מספר שעות העבודה הממוצע בבית-הספר של מורה בבית-ספר תיכון הוא 1,087, ואילו בישראל הוא *945* בשנה. - ומפסיקים להתנחם מול - • במדינות הארגון 21.4 תלמידים בכיתה בממוצע, ואילו בישראל *31.5* תלמידים. מ-26 המדינות שנבדקו ישראל עומדת במקום החמישי מבחינת מספר התלמידים בכיתה. ויש עוד, כמובן, כמו זה המביא נתונים על שכר - תקרת השכר (סעיף קודם): 2. שכר • במדינות הארגון מורה מגיע לתקרת השכר בתוך 24 שנה בממוצע. בישראל מורה מגיע לתקרת השכר בתוך 36 שנה בממוצע. (...) לפי הבנתי, זה אומר שאצלנו מגיעים לתקרת השכר בגיל מאוחר מאוד - מי שהתחיל לעבוד בהוראה בגיל 25 יגיע לתקרת שכר בגיל *61*. --- מה עם *הכשרת* מורים ו*הסמכת* מורים? הממם. מורכב. אבל למה לי עוד עגמומיות? :-) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |