בתשובה להאייל האלמוני, 17/11/07 15:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום לכם. תודה לכל המגיבים על התגובות המעניינות. לקחתי את כולן לתשומת לבי. הייתה תגובה אחת של אור שעליה הייתי רוצה לענות כאן: בקשר לשורה בתפוז "רחוב התבלינים": "ריח האהבה השרופה, השרוטה, הנשברת": המילה "ריח" מתייחסת לריח הנפלא של תבליני הרחוב הסמוך לשוק הכרמל, עליו נסוב השיר כולו; "האהבה" היא התמונה המתוארת בשיר, ושנצפתה על ידי שבועות אחדים לפני כתיבת השיר בין זוג אוהבים באותו הרחוב; "השרופה", היא חריכת שקי התבלינים ברחוב ההוא, מה שהרגשתי כשראיתי את האהבה בין זוג האוהבים, איך היא מתפוררת להם בין הידיים; "השרוטה" היא עדות לסטירה שקיבלה עלמת החן מהגברבר האלים שהתנהל שם; ו"הנשברת" היא הלב השבור של האוהבים, שאהבתם נמוגה לה, דווקא ברחוב שאמור היה לעורר אותה. אני מאמין במלאכים, ולכן מנקה הרחובות של יום המחרת הוא המלאך שיקים לתחייה את הרומנטיקה של הרחוב וייתן לזוג אוהבים חדש לחוות לפחות את סיכויי האהבה. שלכם, אילן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סטירה שמקבלת עלמת חן מגברבר אלים או אשה קשת יום מבריון שכונתי איננה עדות לאהבה, לא שרוטהה ולא אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה סליחה סליחה. לא הייתי מרוכז לגמרי בתגובה שלי: הסטירה היא מצד האהובה האיטלקית לאוהבה, התבלינן הראשי, וזו השריטה בלב האהבה, לחיו של התבלינן הסמוק. אלימותו של הגברבר האלים היא מה שראיתי ברחוב, ושעברה לשיר בדמות סטירה מצדה של האשה דווקא. כל שאר הפירושים נכונים גם כאן. שיהיה לכולנו שבוע טוב, מאילן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |