 |
לדבריך: "... אני מפנה את הקוראים שלא אהבו את השירים שפורסמו כאן אל הספר כולו, כי אין לי ברירה. עניין העידוד בקניית הספר הוא לא פסול אלא הכרחי. לשם מה הוא יצא לאור?"
גישתך מוטעית מאוד - יש לך ברירה, להתנהג בצורה יותר מקובלת ומכובדת, ואתה בחרת בברירה הלא נכונה. סופרים ומשוררים אכן נוהגים לפרסם את ספריהם (ככל הידוע לי, הפרסומת נעשית בדרך כלל בעבור תשלום מתאים), אך אתר זה איננו אתר פרסום. האתר הזה קיים לא למען המשוררים ולא למען קידום "מצב השירה העברית הצעירה", ותהא זו חשובה ככל שתהיה (היא אינה חשובה כל כך, אך זהו נושא לתגובות אחרות).
ייתכן שטלי, עורכת השירה, מפעילה *גם* שיקולי עידוד שירה צעירה, אך המטרה העיקרית בהקמת האתר ובהמשך תחזוקתו וקיומו היא הנאת המקימים, הקוראים והמשתתפים - זאת עושה האתר ע"י גירויים וסיפוקם של תחומי העניין האינטלקטואליים השונים והמגוונים שלהם. לענין זה, שים לב למלים שבהן בחרה המערכת לפתוח את המאמר המערכתי הותיק, דיון 1013:
"באנו כדי להנות.
ברצינות: אתר 'האייל הקורא' נבנה, בראש ובראשונה, למען הנאת מקימיו, קוראיו וציבור המשתתפים בדיונים".
עם כל הכבוד, - *לא* הוצהר שם, בפתח המאמר, משהו בנוסח: "אתר 'האייל הקורא' נבנה, בראש ובראשונה, למען הנאת המשוררים וכותבי המאמרים. אנו, כולנו, המקימים, הקוראים והמשתתפים - נמצאים כאן למענם".
זה סביר למדי שמשורר יזכיר את ספרו/ספריו בתגובה אחת או שתיים, היכנשהו בתחילת הדיון, אך אתה מזכיר את ספרך ב-12 (!) מתוך 27 תגובותיך כאן עד לרגע זה (כן, ספרתי בעזרת מנוע החיפוש האיילי), ואתה מוצא דרכים שונות ומשונות לשלוח, "להפנות" "להזמין", "להמליץ" (על רשימה של יצחק לאור על הספר) לקוראים על הספר, קנייתו, רכישתו, "הגעה אליו", "עיון" בו או בחלק משיריו, וכולי.
אזכורי הספר ב-12 מתוך 27 תגובות - זהו שיווק עצמי החורג *בהרבה* מגבולות הסבירות והטעם הטוב, אינו מקובל, ועד כמה שזכור לי, עוד לא נעשה כאן ע"י שום משורר. על כך היתה סבתי ז"ל אומרת - "פאסט נישט" - ביטוי יידי נאה שמשמעותו: לא ייעשה כך במקומותינו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש