בתשובה להאייל האלמוני, 16/11/07 12:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנקדוטלית: הכרתי אחד שסיים בגרות בגיל 13 וקצת, והתחיל ללמוד פיסיקה בטכניון, אבל נשר משם (מאוחר יותר חזר, אזא"מ), והעביר את הזמן בעבודה לא אינטלקטואלית במיוחד במפעל. הכרתי גם אחת שסיימה תואר ראשון במתמטיקה (נדמה לי) בגיל 17.5. למיטב הבנתי, היא לא עשתה את התואר במקביל ללימודים בתיכון. עבדה במקביל במקס ברנר. אני עצמי עבדתי לפעמים בזמן התיכון בכל מיני מק-ג'ובים (כולל מקדונלדס עצמה), ואם הייתי פחות שעות בתיכון, כנראה שהיה לי מעט יותר כסף בכיס בזכות זה. למיטב ידיעתי, זה לא הביא עליי אות קיין שימנע ממני להיות מועסק במשרות צווארון לבן בעתיד. שים לב בבקשה שלא דיברתי על מימוש החלומות, בטח לא כל החלומות הקרייריסטיים על ידי רוב רובם של בני העשרה. דיברתי על דרכים מהנות ומועילות יותר, כלכלית והשכלתית, להעברת גילאי העשרה, מזו המוצעת על ידי מערכת החינוך, אותה דרך שחבריו של איציק קראו לה, בצדק לדעתי, "בזבוז זמן". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החברים שלי הצהירו שזה היה בזבוז זמן אבל ילדיהם למדו יפה מאד בתיכון ולא באקסטרני. אני חושב שלא הסברתי את עצמי נכון בקשר לבזבוז הזמן. חלק גדול מהשעורים אכן היה בזבוז זמן גם לדעתי. הם היו משעממים ולפעמים הייתי מתפרפר מהם. תחושת הכיף שהרגשתי היתה למרות השעורים המשעממים. היה לי כיף להיות עם החבר'ה. חשתי שלא הייתי רוצה לוותר על זה. לאחר פסח כשהתחלנו ללמוד לבגרויות (בזמני, חוץ מתולדות עם ישראל בדורות האחרונים, כל הבגרויות היו בי''ב), כמעט ולא הופעתי בבית הספר והעדפתי ללמוד בבית. כפי שאתה יכול לשים לב, הביקורת שלי על בית הספר אינה קטנה משלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אתה אומר, חבריך שינו את דעתם, או שהם כבשים? "תחושת הכיף שהרגשתי היתה למרות השעורים המשעממים." - יוצא שהבנתי אותך מצויין. אתה משווה את הלימודים בביה"ס שלך לאפשרות של לא ללמוד בכלל, במקום לאפשרות של ללמוד במקום טוב יותר, כשאתה מספר שהתנגדת, ושעודך מתנגד, להגדרת תקופת שהייתך במערכת החינוך כ"בזבוז זמן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדון דרפל: אם אשווה בעוד עשר שנים את מעשיך לעומת דיבוריך בגיל 18, אינני בטוח שלא נמצא שם "תסמונות של כבשה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק תמצא כמה דוגמאות. השאלה היא במינון ובחשיבות. בנושא כמו לשלוח את הילדים שלי ל-12 שנים במערכת חינוך שאני חושב שהיא גרועה, סביר מאוד להניח שאמצא בי את העוז והכוח לשחות נגד הזרם, מה גם שלא חסרים כבר היום בתי ספר אלטרנטיביים, ויש יסוד לקוות שבעתיד יהיו עוד ועוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |