|
לי נראה שההצדקה העיקרית למוסד כזה ביחס לשפה העברית היא העובדה שמדובר בשפה שבמשך מאות שנים לא שימשה כשפת דיבור, לא התחדשה באופן טבעי כמו שפות אחרות ולא השתכללה בהתאם לזמנים. במובן זה היא כמובן שונה מאוד מהאנגלית, שלגביה יש דווקא יתרונות מסוימים בכך שאין אקדמיה המופקדת עליה. אין לי שאיפה משלי לדבר "בשפת הקדמונים", אבל יש לי בהחלט שאיפה להיות מסוגלת לקרוא אותה באופן חופשי. וגם: כשאני כותבת אני לא אוהבת להשתמש בביטויים חולפים מדי, זמניים מדי, שלקורא הממוצע של עוד שנתיים שלוש כבר יתיישנו או ישנו את משמעותם.
|
|