|
"כל מי שחיבר ספר לימוד באנגלית נצמד בהכרח לאיזשהו תקן" בוודאי. אין לי בעיה עם זה שאת נצמדת לתקן מסויים. האמת אין לי גם בעיה בתקן הספציפי שאת נצמדת אליו (את זאת עם הבעיה בתקן אליו אני נצמד). הבעיה היא אחרת. אף אחד מכותבי ספרי הדקדוק האנגלי לא יגיד שלכתוב color זה *לא נכון*, גם אם הוא כותב colour, ואם יהיה מי שיגיד דבר כזה, הרי שהוא יגיד דבר לא נכון (=יתאר את המציאות לא נכון).
"כלומר, הפער בין התקן לשפה המדוברת ובין השפה הכתובה למדוברת קיים תמיד, וביטול האקדמיה לא יעלים אותו." אולי, אבל לי אישית אין שום בעיה עם הפער הזה.
"האם ספרי הדקדוק צריכים להתעדכן עפ"י הדיאלקט המדובר?" ספרי הדקדוק הם באמת בעיה מינורית, שיכתבו ויתעדכנו לפי איזה דיאלקט שירצו כותביהם. "כל כמה זמן הם אמורים לעדכן את עצמם?" כל פעם שמוציאים מהדורה חדשה (מפחיד אותי לחשוב שהתשובה הזאת לא מובנית מעליה). "מי יחליט מי מעדכן ומתי?" ההוצאה של הספר, כמובן. "יכול להיות שבחיפה ילמדו מספר לימוד אחד שילמד דיאלקט מסוים, ובנתניה ילמדו מספר לימוד אחר שילמד דיאלקט אחר?" כן. יותר מזה, יכול להיות שבבית ספר אחד בחיפה ילמדו מספר לימוד אחד שילמד דיאלקט מסוים, ובבית הספר שנמצא שני מטר ממנו ילמדו מספר לימוד שילמד דיאלקט אחר. למה זה נשמע לך מופרך? את חוששת שהילדים ידברו בשפות שונות? לא יבינו אחד את השני? לא יצליחו לקרוא? לכתוב?
"בואו פשוט נבנה את העברית מחדש לפי האנגלית" טוב, אם כבר, האנגלית היא לא בחירה טובה. וברצינות, אני לא מאמין גדול בהינדוס חברתי. אולי זה נראה לך כנסיון לקחת את הטענות שלי לכדי אבסורד, אבל זה ממש לא, להפך, זה מנוגד לגמרי למה שאני טוען כאן, ורק ממשיך את אותו קו של "למה לתת לאנשים לחשוב לבד, למה לתת לנורמות להתקבע, כשאני יודעת יותר מכולם". אז, לפחות אני לא יודע יותר טוב מכולם, לא יותר ממך, ולא יותר מנהג המונית, זאת השפה שלכם, שלך ושלו (ושלי), ואנחנו (את, אני והוא) קובעים ביחד את הנורמה.
|
|