|
||||
|
||||
א. תוחזר האופציה ההומוריסטית לאלתר. ב. את התשובה "חושש מעט" צריך לפקטר. מכיוון שבנאדם, לפני שהוא מצביע "לא חושש בכלל" אומר לעצמו - מה הגאווה הזו, אולי בעצם יש ממה לחשוש, אולי אני אענה 'לא חושש בכלל' ומחר יפטרו אותי, ואז איזו פדיחה... ואז הוא מצביע 'חושש מעט'. ג. יש עוד עניין: אני למשל לא ממש חוששת שאפוטר (...בעצם חוששת מעט...). אבל, לאור המצב העגום בשוק, אופציית המיקוח שלי בעבודה (על שכר, על עיסוק בתחומים שאני רוצה, על שעות העבודה, על צ'ופרים מסביב...), אופציה זו קטנה משמעותית. הן בדרך של תגובה ישירה לבקשותי ("את יודעת מה המצב בשוק?!") והן בכך שאני עצמי כבר לא דורשת, או יודעת שאין לי אלטרנטיבות משמעותיות. ולא, אני לא בהיי טק. |
|
||||
|
||||
ב. מקרה קלאסי של תצפית שמשפיעה על התופעה הנצפית. מעצם זה שאנחנו שואלים אנחנו מעוררים חשש בקרב הנשאלים... (: טובי הסוציולוגים מתמודדים עם הבעיה הזו בכל מחקר שהם מבצעים, ולא אנחנו נפתור אותה. נסי לחשוב כמה הנושא הטריד אותך לפני ששאלנו את השאלה. ג. כן, טוב, למי שיש את הפריבילגיה להתלבט בין לבקש העלאה או לא, באמת אין בעיה. כדי לא לעורר קנאה בין הקוראים, אני חושב שמוטב בלי האופציה הזו. (: (ולא לדאוג, האופציה ההומוריסטית שוב תשוב!) |
|
||||
|
||||
והצבע הירוק ירד מפרצופך, לא מדובר בבקשת ''העלאה'' אלא בבקשה לתיקון כך ששכרי יתקרב למתחת לממוצע של הנורמה של העוסקים (אולי לא העוסקות... אבל זה כבר עוד עניין...) במקצועי ובוותק שלי, ולא יגדיר מחדש כל פעם את הרף התחתון... |
|
||||
|
||||
אולי אפשר היה לנסח את השאלה: "האם עד אתמול חששת למקום עבודתך?", ובכך לנטרל את השפעת השאלה. |
|
||||
|
||||
זה ניסוח בעייתי, כי "אתמול", במיוחד בהקשר המשתמע של הסקר, משמעותו "בתקופה הקודמת", קרי לפני (המיתון, האיתיפאדה, ה11.9 וכן הלאה) |
|
||||
|
||||
יו, הקטנוניות... "האם לפני שניה, ממש לפני שקראת את השאלה הזו, חששת למקום עבודתך?" טוב? |
|
||||
|
||||
ואם באותו הזמן הוא נסע במהירות האור? |
|
||||
|
||||
אי אפשר ליסוע במהירות האור. אפילו אם המנַאייק אחריך. (מכאן בדיוק איינשטין יצא, אגב - מהמחשבה מה יקרה אם 'רוכבים' על גבי גל אלקטרומגנטי - איך הוא נראה במערכת שלך) שאלה קשורה בעקיפין: איפה אני יכול לברר מה היתה הלחות באוויר באחת וחצי בלילה באיזור שער הגיא, בצפרירי יום ב', 26.11.2001? (סופגניה למי שיחשוף את ההקשר במלואו). |
|
||||
|
||||
מה היתה המהירות שלך כשמדדו אותה עם מכשיר הלייזר? ואתה באמת חושב שהיתה שם לחות כל-כך גבוהה עד שהמדידה לא תהיה קבילה? (איפה אנחנו נפגשים להעברת הסופגניה?) |
|
||||
|
||||
כיוון ששניכם קראתם את המאמר ולכן היה לכם פור על הקוראים. למען שלום-בית וכמחווה של פיוס ורצון-טוב, קבלו שניכם סופגניה. אם תביאו את מאן, הוא יקבל שתיים. אחרת - אתם מוזמנים לטכניון, או להרי-אילת בחמשוש הזה, או להרצליה בחמשושים אחרים, או לאימייל - להכתיב לי זמן ומקום. (אולי ב'מעיין הבירה'?) ולעניין שלשמו התכנסנו (או: פרומו חסר בושה) - קריאת האקדח היתה 170 קמ"ש, הודיתי ב130, מקסימום 140. עד 144 זה קנס, מעל 145 - שלילה ומשפט. יש לי שלילה ומשפט, בו אנסה לכפור באשמה ולטעון (כפיסיקאי פישר) לשגיאה של 20% במכשיר. אחת התרומות לשגיאה היא מפיזור מחלקיקים באטמוספירה. לעיון נוסף: |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מעריך שופטי תעבורה הרבה מעבר לראוי. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. בשורה התחתונה המשטרה אמרה 170, אני אמרתי 140, סוגרים עסקת טיעון על 155 והולכים הבית. גזר הדין מובא בתגובה 'אפילוג' כאן: |
|
||||
|
||||
יצאת בזול, תגיד תודה. |
|
||||
|
||||
צר לי לאכזב אותך, אבל לא קראתי את המאמר (למרות שעכשיו כשאני חושב על זה, ערן הראה לי מאמר -- שלא הספקתי לקרוא -- על נסיעה במהירויות בלתי-חוקיות בעליל. שלך, אני מניח). |
|
||||
|
||||
תמשיך מכאן. |
|
||||
|
||||
אני חייב לציין שלמרות שבדרך כלל נראה לי אקדח הלייזר שיטה לטרטור האזרח השלו, התיאור שלך נלקח ממחוזות שאינם מוכרים לי (טווחי 140-170 קמ"ש). אתה בטוח שהעבירה אינה טיסה בגובה נמוך? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |