בתשובה להאייל האלמוני, 11/11/07 20:19
כניעה תוביל לגל של שביתות 462974
היי, היי, מה זה "סגרו את הבאסטה ותתחילו מחדש"? אחרי כל המיליטנטיות התוקפנית של השביתה, מה פתאום הפסיביות הזאת שקפצה עליך? סליחה, אבל עם כל הכבוד - אתה חושב שאתה עושה למישהו טובה בזה שאתה מורה? מויחעל טייבעס. אדרבה - סגרו *אתם* את הבאסטה והתחילו מחדש. עזבו בהמוניכם, בעשרות אלפיכם, את המקצוע - וחפשו לכם משהו יותר טוב, עם יותר כסף ויותר כבוד, והניחו למדינה לשבור את הראש. הרי אם יש משהו שהשביתה הזאת הוכיחה בינתיים, זה שאפשר להסתדר בלעדיכם, או, מכל מקום - בודאי אפשר להסתדר *בלי רבים מאוד מכם*, גם אם לא בלי כולכם. את זאת הוכיחו גם השביתות הרבות האחרות לאורך השנים (גם לפני האינטרנט, אגב). רמת החינוך והשגי התלמידים לא הושפעו מן השביתות. התלונות של כמה הורים על כך שאינם יכולים לשלוט במה שקורה עם ילדיהם והילדים עושים כל מיני בלגאנים מתוך שעמום - מתייחסות לכך שבגלל השביתה אין בית ספר, כלומר - אין בייביסיטר, ולא לכך שאין לימודים.

אה, אז למה המורים לא עושים את זה? למה רק חלק קטן מן המורים הלכו לעבוד בזמן השביתה, והעבודות שהם עושים הן בעיקר (לפי הדיווחים) קטיף תפוזים ותפוחים - עבודות שניתן לעשותן אף בלא ידיעת קרוא וכתוב?

ובכן, זה ככל הנראה משום שרבים מאוד מן המורים נמצאים במצב של "בין הכסאות", מבחינת הפער שבין רמת השכלתם הרשמית לבין כישוריהם האמיתיים. מצד אחד הם רכשו השכלה אקדמית ולכן לא ייאותו לעבוד כאינסטלטורים או כפועלי בניין. מצד שני, בדרך כלל אין להם כישורים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה היצרני במקצועות אחרים, מכובדים יותר ורווחיים יותר. כמה מורים לתנ"ך, ספרות, התעמלות (כמו רן ארז) והיסטוריה יכולים להשתלב בהיי-טק? מעטים מאוד, אם בכלל.

אז הם נעשים מורים. למזלם ולחוסר-מזלנו, מערכת החינוך בישראל (בניגוד למספר מדינות בסקנדינביה, לדוגמה), היא טולרנטית באותה מידה כלפי מורים טובים, בינוניים, גרועים או מחורבנים. הם מקבלים קביעות ונשארים שם לנצח, ולומדים מהר מאוד את המקצוע: לשבות, לעשות כמה שפחות, להתלונן ולהשלות את עצמם באשליה המקובלת, כי חוסר הכבוד שרוחשים כלפיהם התלמידים נובע מזה של ההורים.

התלמידים, צר לי להודיע לך, היו חשים כלפי המורים אי-כבוד (יודע מנין זה?) גם בלי עידוד ההורים, מן הטעם הפשוט: הם יושבים בכיתות ויש להם הזדמנות יומיומית לראות עד כמה רבים ממוריהם הם אנשים בורים וירודי-ערך.

אנקדוטות זעירות להמחשה: לפני מספר שנים היה לי הכבוד להיתקל במורה באחד התיכונים הגדולים והידועים במרכז הארץ, שלא ידעה מיהו ישעיהו ליבוביץ'. היא צברית, בילתה את כל למעלה מ-‏40 שנותיה בארץ, למדה באוניבסיטה בארץ ולא שמעה עליו מימיה.

מורה אחרת באותו תיכון התבלבלה בשמותיהם של מספר חברי כנסת ותיקים ופעילים מאוד. בתוך עוד כמה דקות שיחה תפסתי שהיא אינה קוראת עיתונים, אינה קוראת ספרים, אינה מאזינה לחדשות, ולמעשה, ידיעותיה על העולם הסובב הן מועטות עד בלתי קיימות.

אלה רק שתיים מתוך דוגמאות רבות.

הדברים האלה ישתנו רק אם מורי הדור הזה יפסיקו לברבר על אידיאולוגיה, יפסיקו לפחוד מן העולם האמיתי שם בחוץ, יחפשו עבודה ויפנו את הבמה לדור חדש עם מצבת מורים קטנה יותר (כנראה - קטנה הרבה יותר) וטובה יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים