|
||||
|
||||
שאלה סקרנית - איך קרה שדווקא בירושלים התפתחה תרבות כדורגל כזו? מתי זה התחיל? |
|
||||
|
||||
מי שצופה מהצד בכל הסיפור הזה מהצד באמת עלול לקבל את הרושם שתרבות כדורגל כזו התפתחה בירושלים, אבל זה מאוד לא מדויק. אני מניח שהאוהדים של בית''ר הם הגרועים ביותר, אבל לא בפער ניכר לפני שאר המחנות. |
|
||||
|
||||
תרבות כזו לא התפתחה ''דווקא בירושלים'', לא יותר מאשר תרבות של חילול קברי הוריו של רון חולדאי לא התפתחה ''דווקא בתל אביב''. |
|
||||
|
||||
רגע, האם זה סתם רושם שנוצר מהכתוב על הקבוצה? אם כך מדוע התפתח הרושם/מיתוס שאוהדי בית"ר פרועים יותר מאחרים? |
|
||||
|
||||
אולי בגלל שזה היה כדור שלג, עם תקשורת שהפראיות של אוהדי בית"ר היא ה-running gag שלה, ועם אוהדים שהפרסומים האלו בתקשורת מעודדים אותם להיות יותר ויותר פראיים, סטיגמה שמדברנת ומספקת לגיטימציה. ככלות הכל, אהדת קבוצות ספורט מקורה בעיקר בהנאה מתחושת שייכות לעדר. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם דבריו של דורפל. מעבר לזה, כדאי לזכור שהתקשורת בכלל ועיתונות הספורט במיוחד אוהבים ליצור אפיונים מובהקים (במלה אחרת - סטיגמות). כאשר אתה יוצר אפיון כזה אתה נוטה להבליט כל דבר שתואם את האפיון ולטשטש כל דבר שנוגד אותו. הפרופיל החברתי, העדתי וכנראה גם הפוליטי של אוהדי בית"ר (בהכללה) שונה מזה של רוב העתונאים המסקרים אותם; כמעט אין לה אוהדים שהם בעצמם דמויות ציבוריות אהובות. קבוצה כמו הפועל תל אביב, שיש לה לא מעט אוהדים בעלי פרופיל ציבורי גבוה (נניח עלי מוהר ז"ל ואריק אינשטיין) יכולה להרשות לעצמה התנהגות פרועה של אוהדים ולספוג הרבה פחות בקורת תקשורתית (בכלל, שתי הקבוצות התל אביביות "הגדולות" זוכות לסיקור בלי שום פרופורציה לרמתן הספורטיבית). כשרוצים לראיין אוהד הפועל ת"א מעלים לשידור איזה שחקן מהקאמרי; כשרוצים לראיין אוהד בית"ר נותנים את הבמה לאיזה אוהד "מיתולוגי" ממחנה יהודה שמספק את האותנטיות הרצויה ומתאים לדימוי. לא נראה לי שיש איזה מבחן אוביקטיבי שמראה שאוהדי בית"ר היו מעורבים ביותר אלימות מאשר אוהדים אחרים, אבל דימוי יש. |
|
||||
|
||||
''לא נראה לי שיש איזה מבחן אוביקטיבי שמראה שאוהדי בית''ר היו מעורבים ביותר אלימות מאשר אוהדים אחרים'' אם מדובר על אלימות פיזית (להבדיל ממילולית) לא נראה לי שיש מבחן אובייקטיבי שיקח בחשבון עשור שלם (כל עשור) ולא יראה שאוהדי בית''ר היו מעורבים ביותר אלימות מאשר אוהדים אחרים. |
|
||||
|
||||
על סמך מה אתה קובע זאת? |
|
||||
|
||||
על סמך המשחקים שהייתי בהם. |
|
||||
|
||||
טוב, נראה שטעיתי. הקרן החדשה לישראל עושה נסיון לבדוק את המצב, ובית"ר אכן מובילה ברמות הגזענות והאלימות של האוהדים (אם כי לא בהפרש גדול): |
|
||||
|
||||
לא התעמקתי יותר מדי, אבל אם הם סופרים ארועים כמו ''נהמות לשחקן יריב שחור'' בלי לקחת בחשבון את מספר הצופים במגרש הסטטיסטיקה הזאת לא לגמרי משכנעת. ברור שהכח מכבי עמידר ר''ג (קבוצה ששמה מכיל יותר מלים ממספר האוהדים שלה, גם כששיחקה בליגה הבכירה) תצא ראשונה במדד הזה. |
|
||||
|
||||
"נהמות לשחקן יריב שחור"? על זה נאמר, "דרכיה דרכי נהם"... |
|
||||
|
||||
-ומה אני רואה? ספתא שלי רואה כוכבים. הוא זורק עלי בלוקים. - אתה זרקת עליו בלוקים? - חצץ כבוד השופט, חצץ. את הבלוקים גמרנו שבוע שעבר נגד פתח תקוה. (לזכרו של פולי) את הבלוקים (ועמודי הגדרות, ועוד כמה חפצים כבדי משקל) הם גמרו נגד פתח תקוה לא (ב)שבוע שעבר, אלא לפני למעלה מ 30 שנים, כאשר בית"ר הפסידה להפועל פתח תקוה בחצי גמר גביע המדינה, בשנת 1974. אומרים שבכל אגדה יש גרעין של אמת. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מתי זה התחיל אבל כבר ב-1980 הם היו ידועים בנטייתם לשרוף את המועדון לפי המערכון "שירים ושערים וטכנאים" וב-1979 הם כבר הוצגו כקופים אלימים ע"י דודו גבע וקובי ניב בקומיקס "אהלן וסהלן בפרשת הפנדל המפוקשש". |
|
||||
|
||||
יש כאן היפוך של סיבה ותוצאה. אנשים בעלי נטייה תרבותית - פוליטית קיצונית הגיעו לבית"ר ולא להיפך. לפני שאכנס להסבר, ראיתי שהתפתח דיון האם מדובר בעובדה או במיתוס. כמישהו שמעורב מאוד בתחום (כאוהד אקטיבי) זוהי עובדה - שריפת מגרשים וחדרי מועדון, דקירת עיתונאי, גזענות בצורה יוצאת דופן. בבית"ר יש את כמות האוהדים הקיצוניים הרבים ביותר במדינה, כנראה גם ביחס לכלל הקהל שלהם אבל, תרבות כזו לא התפתחה בקרב אוהדי בית"ר. בשנות ה-70, הפועל ומכבי היו מפא"יניקים ובית"ר, שהתגבשה כאלטרנטיבה ראוייה, יחד עם עליית בגין לשלטון, יצגו את אנשי השכונות המקופחים. הגרעין הקשה של האוהדים נשאר כזה עד היום ואם אתה נמצא ממולדת ימינה ואוהד כדורגל - אתה שם. יש לציין כי כמות האוהדים שהסתפחו לבית"ר (נחשבת היום ל- 'קבוצה של המדינה')שאינם בעלי דעות פוליטיות קיצוניות גדולה מאוד ולכן כיום ה'קומץ' המפורסם הוא אכן קומץ (להערכתי כ- 2,000 מתוך עשרות אלפי אוהדי בית"ר בארץ). עוד כמה 'גרעינים קשים' (מיתוסים המבוססים במידת מה על המציאות) לפי סדר גודל של מחנות האוהדים - מכבי ת"א - מעמד בינוני עליון (צפון ת"א, הרצליה) - מה שנקרא פעם האליטות - הפועל ת"א - שני גרעינים מנוגדים במידת מה - מעמד בינוני תחתון (יפו, רמלה, חולון, בת ים) ואנשי הברנז'ה (מעט אבל עושים הרבה רוח) - מכבי חיפה - הגרעין מורכב מאנשים שגדלו באזור חיפה והקריות - קבוצת האוהדים הגדולה הכי אקלקטית בארץ - בני יהודה - שכונות דרום ת"א - כמו בית"ר אבל בקטן + אין אשכנזים. - מכבי פ"ת - משפחת לוזון המורחבת |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |