 |
חשבתי על תרגומים הרבה יותר ישנים. זה נכון, ב"מסעותי עם דודתי" מופיע תיאור שריפת גופה, המהווה פתח ומפתח לכל ההרפתקות שיעברו הגיבור ודודתו מאוחר יותר. ככל הידוע לי, המונח העברי "טקס אשכבה" בא לתאר, בעבר ועד היום, הלוויות בכלל (אבל עפי"ר לא הלוויות יהודיות - עפי"ר! - לא מדובר על "לעולם לא" אלא על "עפי"ר") ועוד יותר מכך - הלוויות נוצריות באופן כללי וקצת יותר מזה - הלוויות קתוליות. זה איננו חוק טבע, אך מן הסתם זוהי החלוקה הדקיקה, במקרים רבים.
זה לא משום שסופרי ישראל ומתרגמיה סיכמו ביניהם יום אחד - "כשמדובר בנוצרים בכלל ובקתולים בפרט, נשתמש במונח "טקס אשכבה" ", אלא אולי, ובעיקר, משום שבעבר, לפני עשרות שנים, תורגמו לא מעט סופרים רוסים וצרפתים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש