בתשובה להאייל האלמוני, 06/11/07 17:35
לרבע את הלולאה. 462348
שודדת בנקים. אני לא מבין לאן זה הולך.

ברור שאפשר לספק גירויים חיצוניים שמעידים על צרכים. האינטרפרטציה של המוח - "נורית דולקת, סימן שצריך למלא דלק" נובעת ממצב הנוירונים. משום מה נטפלת לעניין הקלט כנקודת המפתח, אבל קיבלת את האפשרות של שיחזור מוח בסיליקון. אז הנה לך דוגמה לקלט חיצוני פשוט- נורית הדלק במכונית. המחשב המוחי יזהה אותו, והנוירונים המלאכותיים יגיבו בהתאם. האם המחשב הזה יחוש עצבנות ממצב הדלק של המכונית? אם הוא חיקוי מדוייק של מוח (והסכמת לך מקודם), זה מאוד סביר, וגם הוא לא יחוש עצבנות זה בוודאי לא יהיה משום שהאיתות של הנורית לא מגיעה לנוירונים דרך רשתית בשר ודם.

את בוודאי מבינה שההתעסקות עם מנגנון הקלט/פלט של המוח המלאכותי כנקודת המפנה בין מחשב לתבונה הוא מאוד לא שיגרתי. יש בימינו כבר רישתיות מלאכותיות וגם מכשירי שמע שמגרים ישירות את מערכת העצבים. לא ברור למה מנגנונים כאילו יפסיקו לתפקד אם יחליפו את המוח בחיקוי אלקטרוני. גם לא ברור למה מוח אלקטרוני שיש לו ממשק חיצוני לרישתית בשר ודם הוא בעל סיכוי גבוה יותר להיות תבוני.
לרבע את הלולאה. 462355
תגובה 462353
וגם איתך הסליחה.
לרבע את הלולאה. 462533
אין שום דבר תבוני בתחושת עצבנות.
אני זוכר שכשהילד שלי היה קטן הוא היה מגיע עצבני הביתה ורב עם כולנו, עד שהיועצת יעצה לדחוף לו אוכל וזה באמת היה מרגיע אותו מייד.
''נפלאות התזונה'' 462550
''נפלאות התזונה'' 462605
נחמד!
לרבע את הלולאה. 462618
עצבנות היא ''חישובית'' בדיוק כמו כל רגש אחר. זו הנכונות שלך לפרש מידע מסוים בדרכים מסויימות (דוגמה יותר פשוטה היא עם הנכונות לפרש צלליות כמפלצות כשילד מפחד, ופחות כשהוא בטוח), מידת החשיבות שאתה מצמיד לצרכים מסויימים, וכן הלאה והלאה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים