 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכתבה היא לא על האכזריות כלפי בעלי חיים אלא על העובדה שקיימת אכזריות מיותרת !!! כלפי בעלי חיים. הגוף הציבורי אשר אמור לפקח על החוקרים, כמו כמעט כל גוף שלטוני במדינה, אינו מבצע את תפקידו אפילו באופן המינימלי ביותר. המדענים טוענים בתוקף כי הניסויים בבעלי חיים הינם רע הכרחי, כנראה שזה לא שקר. האם ייתכן שמה שעלינו לעשות כתוצאה מן המאמר היא להלחם במדינה ? למשל- בג"ץ האוסר על המועצה להעניק שום אישור לניסויים לפני שיפורסמו הכללים ויקויימו נהלים מינימליים של שקיפות ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השר דני נווה אכן הצהיר לפני כחודשיים, כי יפעל למען חקיקה הולמת ואכיפתה בנושא עינוי יתר-לנדרש של בעלי חיים. תפקידה של המדינה הינו בראש וראשונה להבטיח בטחון, על מנת לאפשר את שגשוג פעילויות החיים והיצירה האנושיות (כמו מדע, תרבות, וחיים ראויים). מעשי עינויים ואכזריות לשמם מתווים אנטי-עקרון החותר בבסיסו של הקיום החברתי ופוגע בחוסנה של המדינה. לעיתים הנוקטים במעשים כאלה דוגלים במוצהר או באופן לאטנטי בקשיחות ואטימות לב הכרחית, ובמעין דרויניזם ביבים. "אידאולוגיות" כאלה אכן נפוצות מאד במדינות העולם השלישי (למשל בסוריה) ובניגוד למראיתן הקשוחה, תורמות לרקבון פנימי קשה, לדיכוי הפעילויות האנושיות הבונות, ולהנצחת נחשלות כלכלית מדעית/טכנולוגית ותרבותית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |