|
כלומר, כל מה שהוא סוביקטיבי, אינו ניתן למדידה. זה לא נכון. לדוגמא, נניח שאני עיוור הצבעים שהזכרת. אני יודע מתי אתה רואה צבע ירוק, ואני אומר לך כל פעם שאתה רואה צבע ירוק ב-100% דיוק. האם אני יודע מתי אתה רואה ירוק? אם כן, זה מספיק לי, כי זאת התחושה שאני מודד. הטיעון ש"אבל אתה לא יודע ממש מה אני מרגיש" הוא טיעון סרק, שלא מקדם אותנו לשום מקום. זה כמו לשאול בפיזיקה "למה החלקיק נעלם מכאן והופיע שם?". השאלה היא לא "למה?" אלא "איך?". השאלה היא לגבי המנגנון.
לידיעתך, מחשבי שחמט כבר מזמן לא מבצעים חישובים של מליארדי מסעים אפשריים. חישובים כאלה לא יביאו אותם מספיק רחוק בזמן קצר (זאת הסיבה שמשחק שחמט בכלל נחשב בעיה מענינת). הם יודעים לנתח מצב משחק מהיבטים טקטיים על-ידי "צפיה" באלפי משחקים מהעבר ולמידה של מצבים טובים יותר ופחות.
|
|