|
||||
|
||||
הלילה בסביבות 22:30 חציתי את רחוב הגליל בנווה שאנן, חיפה, מהמכולת (פתוחה עד מאוחר) לביתי בצד השני של הרחוב. מדובר במעבר חצייה לא מרומזר, ברחוב לא רחב, נתיב אחד לכל כיוון, בשכונת מגורים שקטה ושלווה למדי ובלי אזורי בילוי בקצה הזה של הרחוב. חיכיתי שמכונית מהכיוון שקרוב אלי (משמאלי) תעבור, והתחלתי לחצות במעבר החצייה. מכונית בנתיב השני (מימיני) היתה באופק, אבל לא קרובה למעבר. הציפייה הטבעית שלי היתה שהמכונית מתקרבת תעצור לי (כי אני כבר חוצה, וזכות קדימה והכל). אבל כשהייתי כבר כמעט באמצע המעבר קלטתי שהפושע מאחורי ההגה (לא הספקתי לראות, אבל רוב הסיכויים שזה היה גבר) פשוט לא שם עלי, ונעצרתי במקום, כי הבנתי שזה לעצור או להידרס. הוא פשוט חצה את המעבר מטר לפני, בטיסה (מהירות שללא ספק היתה מעל המהירות המותרת, אני אהמר על 70 קמ"ש, שזו מהירות מטורפת לרחוב כזה) ופנה קצת אחריו ימינה (במהירות שהמורה שלי לנהיגה היה מכפכף אותי אם הייתי מנסה לפנות בה). |
|
||||
|
||||
אתמול עמדתי על אי-תנועה לפני מעבר חצייה מרומזר, כשמכונית פנתה שמאלה לנתיב שלידי. מכיוון שהייתי עירני, קלטתי שהמכונית פונה בזווית קצת חדה מדי, ולכן צעדתי צעד אחורה. היא אכן עלתה על המדרכה בפנייה; אני לא בטוח שהיא הייתה מסכנת אותי אם לא הייתי שם לב, אבל בכל מקרה הייתי מאוד גאה בעצמי שקלטתי את העניין בזמן. חשוב לשים לב לדברים האלה גם כשאתה הולך-רגל פסיבי. |
|
||||
|
||||
אני חציתי כביש הלילה בערך באותה שעה בעמק רפאים, במעבר חצייה כנ''ל, ראיתי מכונית רחוקה למדי, לא העליתי בדעתי שיכולה להיות בעיה, ואיך שהנהג המניאק ראה אותי הוא האיץ בפראות ממש, כך שכשעברתי במסלול שלו המכונית כמעט ממש נגעה בי ודי במזל לדעתי ניצלתי מ(לפחות) התקף לב. חולי נפש האנשים האלה. |
|
||||
|
||||
הוצא רשיון לאקדח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |