|
אכן, ישנו קושי. אני רואה בקשיים ההולכים וגדלים שבהם נתקלת המערכת המשפטית בחלקים הולכים ומתרחבים של החברה הישראלית, ביטוי של הקושי הזה. דא עקא, שלעניין עמיר יש קונסנסוס ישראלי שפשעו חמור במיוחד (ה''קונסנסוס'' הנ''ל כולל גם את אלו שאינם סוברים כך, אך לעת עתה מתביישים לומר זאת בגלוי). ואיני רואה כל פגם בכך שביה''מ יתיחס לעמיר כפי שהוא מתיחס לרוצח של הודיה ולא כפי שהוא מתיחס לעבריין אלמוני שרצח עבריין אלמוני אחר ויבטא בכך את השיפוט של אותה ''חברה ישראלית'' אחת שהיא בעצם קואליציה של מספר חברות החיות בישראל, שאם לצטט אחד מחכמינו ז''ל אינן יכולות אפילו לסעוד על שולחן אחד. לגבי ''להגן על זכויותיהן בכוח'' ברצוני להסביר שכוונתי לכוח במובן של ''הפגנת כוח'' יותר מאשר בכיוון של אלימות בלתי מרוסנת. אני לא חושב שמתנגדי ההתנתקות נקטו באלימות מופרזת בהתנגדותם וגם כך הצליחו להבהיר לכל פוליטיקאי ישראלי שיש מחיר גבוה למדי לכל פעולה שאינה לטעמו של הגוש הזה. כאשר רוצחים את מנהיגיך ומנסים להטיל טרור על מי שתומך בדעותיך אי אפשר להסתתר מאחורי חומה מנייר.
|
|