|
איש מקסים ועמוק, עם אספקלריה מתמטית משהו לרעיונות בודהיסטים עתיקים. דומה לתפיסה הסוליפסיסטית כמעט שדוקינס או סוזן בלקמור נותנים על הנשמה, כמושג מטא-ממנטי.
עם זאת, נראה שהוא חוטא באותה ביאס שבו הוא מאשים את קרצוויל ותומכי הסינגולריות. אם הם מחפשים אחר אורגזמה גיקית, אז הרי הוא נכסף אל העבר בנוסטלגיה אין קץ. תרגומים של ספרים עתיקים, ציטוטים עלומים בהקשר שנמוג לפני 100 שנים, ואזכורים תרבותיים שהם לפחות בני 30 שנים...
חבל שהוא לא ביסס את התקיפה שלו על רעיון האל-מוות דרך החלפת מדיום על קרקע יותר מדעית, בינתיים לא הצלחתי למצוא ביקורת עניינית רלוונטית על הנושא. (מלבד הרס המקור, בהעלאה-משכפלת של הנשמה)
על זה נאמר, הפוסל במומו פוסל... לולאה מוזרה :)
|
|