![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לדיפלומטים הישראלים יש בעיה בסיסית בהסברה והיא העובדות בשטח. הטענה הישראלית היא טענה של מישפטנים שמנצלת את חוסר תום הלב בפעולת המוסד הזה של האו"ם. בוא נניח שהמועצה הזאת תשנה את דרכה ותתייחס לכולם באותם הקריטריונים; האם הדיפלומטים הישראלים יקבלו את הביקורת? ודאי שלא. לכן הדיפלומטיה הישראלית אינה מתייחסת לטענות אלא טוענת שבהליכים אין תום לב. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כל זה מעניין מאד, אך לא רלוונטי לגבי מה טוב לישראל. לדעתי זה רע לישראל שהביקורת כלפיה היא מוגזמת, ולכן טוב לישראל שהדיפלומטיה מנסה להעמיד את הביקורת בפורפורציה. אם תרצה, אפשר לדון מדוע הביקורת המוגזמת היא רעה לישראל (ולדעתי היא רעה גם מבחינה חיצונית, וגם מבחינה פנימית). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הביקורת כלפי ישראל אינה מוגזמת. מה שמוגזם הוא חוסר הביקורת כלפי אחרים מסויימים. לגבי מה טוב ומה רע לישראל - יש על זה ויכוח. אני טוען שהעובדות בשטח רעות לישראל ולא הביקורת. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם כך, הרשה לי לנסח מחדש את הטענה שלי. חוסר הביקורת כלפי אחרים מסויימים הוא רע לישראל גם מבחינה פנימית, וגם מבחינה חיצונית. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסכים איתך. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יפה. על זה אני חותם. סיבה אחת שבגללה ביקורת מוגזמת ולא מאוזנת היא רעה: המבקר נראה לא רציני והמבוקרים (אנחנו) מפסיקים להתייחס אליו ברצינות. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |