|
||||
|
||||
כן, אבל לא רק. התרחיש הקיצוני ממנו חוששת המאהבת מוזן מעצמו, שהרי התאור: "פָּגַשְׁתִּי אַחַת בַּכְיָנִית, נֶחְמָדָה דַוְקָא אֲבָל בַּכְיָנִית, יוֹתֵר דְּמָעוֹת מֵעֵינַיִם" גם אם הוא מוקצן ומועצם ע"י חששות המאהבת, יש לו בסיס במציאות של מערכת היחסים בין המאהבת למאהבה. גם אם היא לא ממש "הֵצִיפָה אֶת הַחֻלְצָה הֵצִיפָה אֶת הַמִּכְנָסַיִם" וגם אם הם לא באמת הציפו יחדיו מיטה הנפתחת לשניים, הרי דמעותיה היו שם כבר בשעת ההתרחשות, ודמעותיה התערבבו בנוזלי גופה וגופו. דווקא היא זאת שרואה את הגרוטסקיות או האירוניה שבדברים בשעת התרחשותם (או זמן קצר לאחר מכן), ושמה את הניסוח הקיצוני בפיו של מאהבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |