 |
כאחד שאוהב עימותים אני מבקש לחלוק על (או להתעמת עם) דבריך.
שיתוף הפעולה שאתה קורא לו דיאלוג יכול להתבסס רק על מטרה משוטפת. כמו למשל שני סטודנטים שמגישים עבודה משוטפת ומלבנים את רעיונותיהם מתוך כוונה להוציא חיבור משותף. במקרה כזה ההקשבה ההדדית היא חיונית, אבל במקרה כזה אולי עדיף גם שדעותיהם של השניים תהינה שונות לפחות במידת מה. שונות כזו תפרה את הדיון ואת החיבור ושיתוף פעולה מתוך הקשבה הדדית תאפשר להם להגיש את העבודה בזמן.
חלק מהדיונים והפתילים באייל - בעיקר אלו שעוסקים בנושאים "ניטראליים" כמו מדעים או שירה - מתנהלים באווירה כזו. לא שהאיילים מתכוונים להוציא מאמר משותף, אבל ליבון הסוגייה עצמה הוא עניין משותף (למי שמוצא מספיק עניין בנושא). בפתילים כאלו אני חושב שתמצא מעט מאוד עימותים או חוסר שיתוף פעולה. בד"כ אתה מוצא שם כמה שבקיאים בנושא ושמחים לחלוק את ידיעותיהם עם האחרים.
אבל בדיונים "אידיאולוגיים" המצב שונה. שם אני חושב שלא נכון לצפות לאווירת שיתוף פעולה, פשוט בגלל שאין למתדיינים תכלית משותפת. לא נראה לי שאנשים משתתפים בדיון כזה כדי ללבן את האמת ולעדכן את האידיאולוגיה שלהם (היהפוך סמולני עורו וימני חברבורותיו?). על פי רוב הם יכנסו לדיון ויצאו ממנו עם אותה אידיאולוגיה. בדיונים כאלו, נדמה לי, אם אנשים בכלל מנסים להבין את הצד השני זה רק בבחינת "דע מה שתשיב לאפיקורס".
התכלית המשותפת היחידה בדיונים אידיאולוגיים כאלו היא הדיוון - או כנראה עדיף לומר "הוויכוח" - עצמו. וזה ספורט - כמו האבקות - שהוא לעומתי מטבעו. זה לא אומר שלא צריך לשמור על כללי משחק/נימוס מסוימים, אבל "שיתוף פעולה", לטעמי, יקלקל את המשחק ויהפוך אותו ללא מעניין.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש