בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/09/07 17:42
רשויות 457466
איציק ש. • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 14/9/2007, 18:05
הכוונה של חוקי הירושה איננה לחנך לחיי משפחה וריבוי טבעי.
כשאנשים חולקים משק בית וחיים בזוג - זאת שותפות. כשאחד מבני הזוג נפטר, צריך להתייחס מישפטית לעניין הירושה. מבחינה משפטית היו כאן שני אנשים שחלקו ברכוש כמו בעל ואישה. הדבר הזה תואם את הפילוסופיה הכלכלית והמישפטית שעומדת בבסיס השיטה שלנו ואי אפשר לנתק את זה אלא באמצעות שיטה אחרת- הגישה הדתית לבני זוג מאותו המין. אפשר למצוא פתרונות אחרים כמו למשל, להציע לבני זוג כאלו לעגן בחוזה ביניהם את החוק שתופס לגבי זוג הטרוגני.
רשויות 457467
העלמה עפרונית • בתשובה לאיציק ש. יום ו', 14/9/2007, 18:10
"להציע לבני זוג כאלו לעגן בחוזה ביניהם את החוק שתופס לגבי זוג הטרוגני" כלומר - שיכתבו צוואה?
חוק הירושה מטרתו להסדיר מצבים בהם אין צוואה. כשיש אחת כזו, הוא לא חל (אלא במקרים בהם הצוואה לא תקפה וכו'), כמובן, ואתה יכול להוריש את רכושך למי שאתה רוצה - בת/בן זוגך, המוכר הסימפטי מהמכולת ממול או לקרן נאמנות שתוקדש לבולדוג העויין שלך. רק מה? הרבה מאד אנשים, בעיקר הצעירים שביננו, לא כותבים צוואה.
רשויות 457470
איציק ש. • בתשובה להעלמה עפרונית יום ו', 14/9/2007, 18:37
אני מסכים איתך. היות שבני זוג מאותו המין עדיין נאלצים לנהל מאבקים על זוגיותם, רצוי שהארגונים ההומולסבים ינהלו הסברה בקהילות שלהם. אני כמובן בעד השוואת הסטטוס לכולם.
רשויות 457483
דב אנשלוביץ • בתשובה לאיציק ש. יום ו', 14/9/2007, 19:18
לא. אין זה דומה לשותפות כלל.
כששני אנשים שותפים ברכוש מסויים, לא חל על כך שום חוק ירושה. כשהאחד מהם נפטר, חצי הנכס שלו, ויורשיו (ובפרוש לא שותפו) יורשים את המחצית הזאת.
רשויות 457489
איציק ש. • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 14/9/2007, 20:56
הרכוש משותף, החשבונות משותפים בדיוק כמו בין בעל לאשה. גם בין בעל ואשה אפשר להוסיף את האחים של אחד מבני הזוג כיורשים אבל לא עושים את זה. לא סתם הדברים הללו עוברים בבית המישפט גם אצל שופטים דתיים. לא בגלל התפיסות הליבראליות- מהפכניות של בית המישפט. את זה אני מציע להשאיר לתעמולה של שונאי בית המישפט. הפסיקות הללו הן מסיבות מישפטיות-מיקצועיות.
רשויות 457490
דב אנשלוביץ • בתשובה לאיציק ש. יום ו', 14/9/2007, 21:45
נישואין אינם סוג של שותפות. אני חושב שהצלחתי לסתור בנקל הגדרה זו בתגובתי הקודמת. מדובר במוסד שהתגבש במשך דורות ועיצב את החברה האנושית. אי אפשר, על סמך כל מיני הגדרות שמתארות רק מרכיבים חלקיים שלו, להפוך אותם למה שהם לא.
רשויות 457491
דורון הגלילי • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 14/9/2007, 22:13
נניח.
אבל האמור אינו דן על נשואים, כי אם על "ידועים בציבור".
זוג המקיים שותפות *מלאה*, חיים משותפים (ואם תרצה, גם חיי אישות‏1).מה מינם (או הXOR של מינם) נוגע למהות השותפות *הזאת*?

אגב, כאשר חוקק חוק הירושה, יחסים הומוסקסואליים היו אסורים בחוק. היום הם מותרים. לו רק מהטעם הזה יש הגיון (ובוודאי שלא "השגת גבול") בהרחבת מושג הידועים בציבור ע"י בית המשפט גם לזוגות חד מיניים. מן הצד השני זאת גם זכותו (ואולי אפילו חובתו) של הדרג הפוליטי להביע את דעתו בנושא, במיוחד אם היא מנוגדת לקביעת בית המשפט.

___
‏1 אני לא משפטן, אבל למיטב ידיעתי זוג (או בן זוג) המבקש הכרה כ"ידוע בציבור" הוא לא צריך להביא עדויות מחדר המיטות.
רשויות 457503
דב אנשלוביץ • בתשובה לדורון הגלילי שבת, 15/9/2007, 0:43
אני מסכים שאם חוקי ירושה מדברים על "ידועים בציבור" גבר ואישה, הגיוני שיורחבו גם לידועים בציבור שאינם גבר ואישה. אני סברתי שבחוקים האלה מדובר רק בזוגות *נשואים*.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות