|
||||
|
||||
ואולי כדאי לבטא גם את דעתי בעניין. המרב שאנו יכולים לתת למי שמגנים עלינו בגופם, הוא כבוד וגאווה. את מי שלא יכול/ קשה לו/ צמיג לו, אפשר לפטור משירות - בתנאי עיקרי אחד: שישפיל את מבטו ולא יהפוך את הפטור לגאווה. |
|
||||
|
||||
את חופשיה להסתכל עליו בזלזול, אבל בשום מדינה שפויה לא תוכלי לדרוש ממישהו אחר להשפיל מבטו, פאשיסטית יקרה. |
|
||||
|
||||
הדרישה שלי איננה איזו החלטה חוקית, אלא היחס הראוי בעיני כלפי המשתמט. אני מצפה ממי שהשתמט מתשלום מע''מ או ארנונה, או התחזה לנכה בשביל ביטוח לאומי, או חתם לשווא בלשכת אבטלה, לסוג דומה של בושה. |
|
||||
|
||||
השינוי הראשון שאת צריכה לעשות הוא להפסיק להשתמש במילה "משתמט". "המשתמטים" הללו שפלוצקר כותב עליהם לא פחות בעייתיים. לכל תכנון מס תקראי השתמטות? אני משוכנע שאם קב"ן היה מתאר לך סיפורי "משתמטים", היית רואה שהסיפור איננו כל כך פשוט שמאפשר לראות שתי קבוצות ברורות: משרתים ומשתמטים. ראשית, היכן הם אלו שמשתחררים אחרי שנה וחצי, האם הם משתמטים? אני מכיר אחד שהתגייס והחל טירונות כדי להיות מ"כ מג"ל. הכל הי בסדר עד שקיבל את הרובה ביד. הקב"נית השתכנעה שיש לו בעיה אמיתית. הוא המשיך בטירונות והיה פטור מנשק. המ"פ סיפר שהוא היה החייל הטוב בפלוגה (ממושמע, מנהיג חיובי, מדוייק וכו'). בסופו של דבר ציוותו אותו לתפקיד של 6-0-21- אחראי מפתח. הקצינות שהיו אחראיות עליו אמרו שמצער שלצה"ל אין פתרונות לאנשים איכותיים. כשהתפקיד עשה לו מצב רוח(לא היתה סכנה אמיתית להתאבדות) החליטה הקב"נית לשחרר אותו מהצבא. משתמט? |
|
||||
|
||||
לאן צריכים לכוון את מבטם כל אלו ששירתו בצבא 3 שנים במתכונת 8-0-4 (באים ב 8, עושים 0, הולכים ב 4)? |
|
||||
|
||||
באמת ראוי שג'ובניק כלומניק ירגיש פחות גאה בעצמו מחירניק. |
|
||||
|
||||
לדעתי ראוי שירגיש את עצמו גם פחות גאה ממי שלא שירת בצבא כלל וניצל את ה 3 שנים האלו לעשות משהו מועיל (כמו עבודה או לימודים). |
|
||||
|
||||
ייתכן שהפתרון יהיה מעין ''תגמול מדורג'', בצורה של זכויות כספיות, אקדמיות או אחרות בסיסיות למי ששירת שירות פחות משמעותי גבוהות יותר ויותר ככל שהשירות יותר ארוך, מקצועי או מסוכן וקרבי הצעה ברוח דומה הציע גם עופר שלח |
|
||||
|
||||
עדיפות בקבלת מעונות הנחה בשכר לימוד עדיפות בהתקבלות לקורסים ולחוגים (יש לי בעיה עם זה, אך שמעתי את ההצעה הזו) |
|
||||
|
||||
ההצעה האחרונה היא בדיחה גרועה. |
|
||||
|
||||
אם אני זוכרת נכון - לגבי המעונות השיטה היה מונהגת באוניברסיטת חיפה. אני לא יודעת מה קרה עם זה, אבל זה יצר בזמנו הד תקשורתי רציני, ובצדק, כשחצי מהאוניברסיטה הם ערבים, וגם בלי קשר לכך. |
|
||||
|
||||
אוי, כמה חבל שאת לא גבר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם היא היתה גבר, היתה לה אפשרות לפרק את היצרים הלאומניים שוביניסטיים שלה כחייל קרבי, ולא רק להקליד על ''אלה שמגינים עלינו בגופם'' אלא להיות אחת מהם. אני מניח שזה מתסכל מאד. |
|
||||
|
||||
אם אני בגיל 18 הייתי אצל פסיכולוג - לצבא זה נודע, הצבא דיבר עם הפסיכולוג והמלצתו היתה לדחות לי את הגיוס - והצבא החליט ללכת על הדרך הקלה - להשמיט אותי בפרופיל מסויים, האם אני "אחד שצמיג לו"? האם אני צריך להשפיל את מבטי בפניך? |
|
||||
|
||||
השפל מבטך לגובה פרופילך, המשך והשפל לגובה חוכמתה, הרם בבת אחת עד השמיים, וחזור על התרגיל בהפסקות קצובות 30 פעם. מועיל מאוד נגד נפילת עפעפיים. |
|
||||
|
||||
מעניין. איך נודע לצבא שהיית אצל פסיכולוג? אתה סיפרת? האם סיפרת את זה תחת חיסיון ושמירה על פרטיות? האם הצבא פנה לפסיכולוג בעידודך או ברשותך? |
|
||||
|
||||
שאלו אותי, אז עניתי (בתמימות מלאה). ברשותי. |
|
||||
|
||||
אם, כפי שאתה מתאר זאת, שוחררת למרות שיכולת לשרת ולא ניסית להתגייס בכל זאת אז אתה משתמט פאסיבי. |
|
||||
|
||||
עירערתי. מעבר לזה, לא חשתי אז צורך להוכיח את עצמי למישהו שממילא שם עלי ז***. |
|
||||
|
||||
בשום מקום לא כתוב שיש למישהו חובה ''להתגייס בכל זאת'', ואל תתחיל להמציא כאן האשמות בדיעבד. |
|
||||
|
||||
אני לא מאשים אף אחד בשום דבר, אני לא יודע על המקרה דבר מלבד מה שהעיד האיש. אולם לפי מה שהוא העיד, המקרה נראה לי כאילו הוא ''קיבל עודף גדול מדי ולא החזיר'', וכתבתי זאת בתוספת ההסתייגויות הדרושות. לאור הערתו האחרונה ברור שהמקרה אינו כזה. בכל אופן בכל שלב לא רציתי להוכיח אותו ואם הרגיש ככה או נפגע אז אני מבקש סליחה. |
|
||||
|
||||
==אני מבקש סליחה מנצל את השניות האחרונות, אה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |