בתשובה לאלי, 01/12/01 21:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמן לי, גם אני הייתי מחלק ענפי זית לפלשתינאים אילו היו מחליטים לעזוב את ארצי ולהגר לכוויית. השמחה בקרב הפלשתינאים לא היתה בגלל בוא השלום, אלא בגלל ההתממשות ההולכת וקרבה של שיחרור [כל] פלשתין. קשרים כלכליים ודיפלומטיים עם מדינות ערב היו כבר קודם, אלא שהיו עקיפים וחשאיים. ההתפתחות דווקא הולכת בכיוון ההפוך: ההתחמשות המצרית גברה; השנאה היוקדת התעצמה, ודווקא בשיא השלום, בתקופת ברק, התחפפו כל הקשרים החדשים עם מדינות ערב, ואפילו השגריר המצרי הנצחי חזר הביתה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |